סוף לשטחים הפתוחים?

מניתוח של פעילות הממשלה ומוסדות רשמיים אחרים בישראל, המופיע בדוח חדש מטעם מכון דש"א (דמותה של ארץ), עולה כי בתחומים רבים ניכר מחדל של הרשויות השונות במימוש כלים להגנה על השטחים הפתוחים, ולא אחת מתקבלות החלטות שלטוניות המעודדות פיתוח פזרני בקרקע, העומד בסתירה לעקרונות התכנון.

השטחים הפתוחים הם ממשאביה היקרים והנדירים ביותר של ארץ ישראל, הצפויה להיות בשנת 2020 המדינה הצפופה ביותר מבין המדינות המפותחות. למרות זאת מתברר כי הממשלה, מינהל מקרקעי ישראל, בתי המשפט, המועצה הארצית והכנסת, מועלות בתפקידן לשמירה על השטחים. הממשלה מתעלמת לחלוטין מהנושא, מינהל מקרקעי ישראל קיבל 41 החלטות, אף אחת מהן לא קשורה להגנה על שטחים פתוחים, בתי המשפט מקלים מדי בעונשים על עבירות בנייה בשטחים פתוחים והכנסת לא פעילה מספיק בנושא שמירה על השטחים הפתוחים


הממצאים

פעילות הממשלה: בהחלטות הממשלה לשנת 2007 בולטות בהיעדרן פעולות למימוש יעדי השמירה על השטחים הפתוחים. גם בעבר לא הצטיינו ממשלות ישראל בשמירה על השטחים הפתוחים אולם שנת 2007 מבטאת נסיגה של ממש במדיניות הממשלה בכל הנוגע לשמירה על השטחים הפתוחים. הממשלה לא קיבלה כלל החלטות בעלות תרומה חיובית ישירה לשמירה על השטחים הפתוחים, כגון קידום ותקצוב להקמתם של שמורות טבע, גנים ופארקים או עיסוק בנושא חקלאות ידידותית לסביבה. מצד שני, קיבלה הממשלה שורה של החלטות החותרות תחת מדיניות התכנון והמאיימות על השטחים הפתוחים, בהן: הקמת יישובים חדשים והכרה בחוות בודדים, קידום המגזר הכפרי על פני העירוני, פיתוח הנגב והגליל ללא דיון על עתיד השטחים הפתוחים בהם, למרות קיומם של ערכי טבע ונוף רבים וייחודיים באזור ונתינת אור ירוק לפרויקט מובל השלום, ללא בדיקה מעמיקה של השלכותיו העצומות על המערכת האקולוגית והאופי הייחודי של האזור.

החלטות מינהל מקרקעי ישראל: מועצת מינהל מקרקעי ישראל התכנסה בשנת 2007 ארבע פעמים, וקיבלה 41 החלטות. למרבה הצער, כמו גם בשנים הקודמות, נעדר מהחלטות אלה לחלוטין העיסוק בשטחים פתוחים. על אף העובדה שמרבית השטחים עליהם אמונה מועצת מינהל מקרקעי ישראל הם בפועל שטחים פתוחים, לא קיימה המועצה ולו דיון אחד בנושא חשיבות השמירה עליהם, אופן ניהולם וכלים לשמירה עליהם ועל הערכים המצויים בהם.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה: בשנת 2007 החלה המועצה הארצית לעסוק בשני מרחבים חדשים בהם לא עסקה עד כה - המרחב התת-קרקעי ואיים מלאכותיים, בין היתר מהמצוקה החריפה בקרקע והצורך בגישות פיתוח חדשניות. ניתן לומר כי בשנתיים האחרונות הורחב והתעדכן מעגל התחומים הנוגעים לשטחים פתוחים בהם עוסקת המועצה לתחומים חדשים וחשובים. שנת 2007 תירשם גם כשנה בה נדחו שתי תוכניות שמימושן היה כרוך בפגיעה סביבתית חמורה - תוכנית ספדי לבנייה במערב ירושלים והתוכנית ליישוב החדש רמת ארבל בגליל.

חקיקה: בשנת 2007 אושרו רק מעט חוקים המשפרים את רמת ההגנה על השטחים הפתוחים. בשנה זו הונחה הצעות חוק פרטיות סביבתיות, ומדובר במגמה חיובית המעידה על עליית העניין הציבורי בסביבה, אולם רובן לא הגיעו לשלבי חקיקה סופיים. יחד עם זאת, בולטות גם מספר הצעות חוק המבקשות לקצר הליכי תכנון תוך פגיעה באינטרסים ציבוריים, מקצועיים ותכנוניים. בנוסף, כמה הצעות חוק עוסקות בקידום הקמה של יישובים חדשים, בעוד שההחלטה על הקמת יישובים חדשים מסורה בידי מוסדות התכנון והממשלה, ואין זה ראוי לקדמה בחקיקה. לדוגמא, ההחלטה כי בכל הנוגע להפרדות מפלסיות יהיה שר התחבורה מוסד התכנון או הצעת חוק התיישבות במזרח לכיש, לפיה סמכויות התכנון של יישובים חדשים בחבל לכיש יינתנו בידי מינהלת.

בתי המשפט: ברוב המקרים גובה הקנס של בתי המשפט על עבירות בנייה בשטחים פתוחים אינו מבטא מספיק את האפקט המרתיע המבוקש, והוא עומד בין 15 ל - 100 אלף שקל. התוצאה היא לשון גזר דין מחמירה מאוד אך ביטוי מעשי, כלומר עונש בפועל, מקל מדי ובכך הופך את העבירה על החוק למשתלמת למדי מבחינה כלכלית.

ייעור ושמורות טבע: בשנת 2007 אושר לגריעה, כלומר לשינוי של יעד מייעוד של יער לייעוד של בינוי מגורים, תעסוקה, מלונאות או חקלאות, 1362 דונם של שטחי יער. עיקר השטחים הם בצפון הארץ ובדרומה. 591 דונם נגרעו משטחי יער לצורכי בינוי עירוני, 223 דונם לצרכים של בינוי כפרי ו - 93 דונם לבניית תשתיות. שנת 2007 התברכה בריבוי שטחים שהוכרזו כשמורות וגנים, בשטח כולל של 84 אלף דונם. השמורה הגדולה ביותר שהוכרזה היא שמורת המכתש הגדול, בשטח של 38 אלף דונם.

יואב שגיא ואיריס האן, ממכון דש"א של החברה להגנת הטבע: "מכון דש"א עורך זו השנה השלישית מעקב מדוקדק אחר התייחסות רשויות המדינה לשטחים הפתוחים והנוף הפתוח, ממשאביה היקרים של הארץ. מצער לגלות שלא רק שלא ניכר שיפור בנושא זה במשך השנים בהן נערך המעקב, אלא שאף חלה רגרסיה ביחס של רשויות המדינה למשאב יקר זה. בעקבות הממצאים שהתגלו בדוח, אנו קוראים לרשויות המדינה לקדם מהלכים לקידום ההגנה על השטחים הפתוחים ולהימנע מפגיעה בהם. יש לזכור כי פגיעה במשאב הקרקע והשטח הפתוח היא בלתי הפיכה, ומכאן החשיבות של הקפדה יתרה על מדיניות הנותנת את המשקל הראוי לשמירה על משאבים, אלו לטובת כלל הציבור, בראייה ארוכת טווח. העקרונות המנחים לשמירה על השטחים הפתוחים צריכים להיות: שמירת רצף השטח הפתוח - שמירה על מסדרונות אקולוגיים, שמירה על הנוף והקרקע בשטחים חקלאיים, הבטחת קיומם של שטחים פתוחים בכמות, באיכות ובנגישות נאותים לכלל הציבור והגדלת מעורבות הציבור בהליכי התכנון ובקבלת ההחלטות, ניהול משאב הקרקע - הפנמת ערכים סביבתיים ושיקום קרקעות מזוהמות, ואכיפה - החמרת הענישה נגד עבירות בנייה הגורמות לפגיעה בשטחים הפתוחים."

מכון דש"א של החברה להגנת הטבע, עוסק בגיבוש המלצות למדיניות וכלים לשמירה על השטחים הפתוחים וערכיהם באמצעות צוות חשיבה מקצועי, קיום סדנאות וימי עיון, עבודות מחקר יישומיות ועריכת סקרי הערכה של משאבי טבע, נוף ותרבות בשטחים הפתוחים.

• תגובת מינהל מקרקעי ישראל: המינהל רק מבצע את המדיניות של מוסדות התכנון.