|
|
דיון דחוף על ההון הפנסיוני. שר הרווחה הרצוג [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שר הרווחה, יצחק הרצוג, הנחה (יום ג', 18.11.08) את עובדי משרדו לקבל נתונים עדכניים מהאוצר באשר למספר הנפגעים הפוטנציאלים אשר ייצאו לפנסיה בשנתיים הקרובות ועלולים להיפגע מן המשבר הפיננסי. על-פי הערכות, כ-200,000 איש ייצאו לפנסיה בטווח פרק זמן זה, והם הקבוצה שעתידה להיפגע באופן הקשה ביותר עקב המשבר. "יש לנו חובה לדאוג להם ולהיערך מראש כדי למזער ככל שניתן את הפגיעה בהם", אמר הרצוג. הרצוג סיכם עם שר האוצר על המשך דיון בנושא תוך הצגת תוכניות להתמודדות עימו.
הדיון התקיים במסגרת ועדת השרים להסדרים פנסיוניים, בראשה עומד הרצוג, ואשר אמורה לתת מענה להשלכות המשבר הכלכלי על החסכונות הפנסיוניים. מדובר בדיון של פורום ממשלתי אשר לראשונה כינס תחת קורת גג אחת את נציגי משרד האוצר, ההסתדרות, גופי שוק ההון וגופי הפנסיה השונים.
השר הרצוג אמר כי מדינת ישראל חייבת בסערה הקיימת לדאוג לכך שהפנסיונרים הקיימים לא ייפגעו: "יש לנו אחריות וחובה לדאוג להם, ולהיערך מראש למזער ככל שניתן את הפגיעה באוכלוסיה זו. אין לנו כל רצון ליצור פאניקה, אך יש להבטיח רגולציה והתערבות נכונה בשוק הפנסיוני כדי לעמוד ביעד זה. לדרישתי נקבל בימים הקרובים ממשרד האוצר מיפוי מלא של הנתונים ובין היתר למספר האנשים שעתידים לצאת לפרישה בטווח של השנה עד חמש השנים הקרובות. סיכמתי עם שר האוצר והממונה על שוק ההון באוצר להמשיך עימם הדיון בנושא זה, תוך הצגת תוכניות להתמודדות עימו". הרצוג הביע תמיכה במתן ביטחון לפי הגיל, כך שלאלו הנמצאים בסמיכות לגיל פרישה יהיה ביטחון בסכום הפנסיה שלהם.
"ניתן היה לפתור את משבר הנזילות על-ידי הקצאה אוטומטית"
"המשק סובל ממשבר של נזילות והממשלה יכולה בקלות להתערב ולשפר את המצב על-ידי מתן אפשרות לגופים המוסדיים להלוות כספים ולרשום אותן בספרים לפי ערך מתואם ובנוסף להרחיב יותר את האפשרות לרכישת אג"ח קונצרני", כך אמר מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים, שהשתתף בדיון. הוא ציין בנוסף כי המליץ לשנות את שיטת ההשקעות בארץ לשיטה לפיה ככל שהאדם מתבגר אחוז הנכסים המסוכנים בתיק שלו יקטן באופן אוטומטי. הליך מסוג זה היה מונע את החשש והפגיעה בציבור הפנסיונרים שעתידים לפרוש בטווח הקרוב".
ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, אמר ששוק ההון חזק וכי בישראל 730 מיליארד שקלים המוגדרים ככסף מוסדי, מתוכם 130 מיליארד שקלים הם אגרות חוב מיועדות, אשר ברובם מוחזקות בקרנות פנסיה ותיקות וחלקו בקרנות פנסיה חדשות. מתוך 500 מילארד שקלים הנותרים - 135 מיליארד שקלים הם כסף נזיל, היתר, אינו נזיל. עוד ציין ענתבי כי המשיכות היום הם בסדרי גודל של 200 מיליון שקלים ליום, לעומת 150 מיליון שקלים בשבוע שעבר ולעומת המצב הסדיר העומד על כ-100 מיליון שקלים. לדבריו: "מחצית מהמשיכות נובעות מקרנות השתלמות ומחצית מקופות הגמל. סכומים אלו זניחים בשוק ההון בשלב זה".
קריאה להעלות את פרק הזמן הנדרש לנזילות
אבי דויטש, יו"ר איגוד קופות הגמל שבאיגוד לשכות המסחר, אמר כי קופות הגמל מעוניינות להסביר לעמיתים שבתקופת הביניים של המשבר, ניתן לעבור לקופות גמל באפיקים סולידיים ללא מניות. אולם לשם כך, הם צריכים זמן רב יותר כדי לתת יעוץ פנסיוני לכל העמיתים המבקשים לפדות את כספם: "נכון להיום, התקופה מוגבלת ל-4 ימים בלבד ואין אנו מספיקים להגיע לכל העמיתים לפני שהם מושכים את הכספים. אנו מבקשים להגדיל את פרק הזמן המאפשר לנו לפנות לעמיתים ולקבוע אותו על 18 ימים, כפי שקיים בחברות ביטוח. דויטש ציין כי משרד האוצר תומך במהלך המדובר אך מעוניין להגדיל את תקופת הזמן ל-10 ימים בלבד".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
