אסתר לבנון: הבורסה רק משקפת את המצב

אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בישראל, אמרה ש"בורסה זה לא רק המקום שבו מרוויחים כסף או מפסידים כסף - זה המקום שבו חברות מגייסות כסף על מנת להתפתח, ויש לנו המון דוגמאות טובות לזה: כימיקלים לישראל ( 2682 +3.95% )
, אורמת ( 2748 -1.89% )
, ביוקנסל ( 67 -4.83% )
. מי שקונה את המניות האלה צריך לדעת שהוא יכול גם למכור אותן. לכן, בורסה צריכה להיות פתוחה", יצאה לבנון נגד הקריאות לסגור את הבורסה במהלך החגים או למנוע מהאפשרות לסחור באג"ח קונצרניות באמצעותה. את הדברים אמרה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שנערכה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל.

לבנון הוסיפה ש"הבורסה לא יוצרת את המצב, אלא משקפת אותו". לדבריה, "זהו משבר שכמותו לא חווינו: לא מה שמתאים לשוק רגוע מתאים לשוק עצבני, לא מה שמתאים לשוק עולה מתאים גם לשוק יורד". זאת ועוד: "כולנו צריכים להתאים את האמיתות שלנו לתקופה זו ולפעול במהירות - וזה כולל גם את הממשלה. ועם זאת, צריכים להיות זעירים ביחס להשלכות לטווח ארוך. כבר היום ברור שהשינויים שעשינו לא פותרים את כל הבעיה".

פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, אמר היום: "כשלנו, הכלכלנים, וזה חומר למחשבה שיעסיק אותנו בהמשך. המשבר כאן והוא רק מתחיל לעבור לפאן הריאלי. אני רק יכול לאמץ בחום את התחזיות הכלכליות המושמעות כאן, אבל אין לנו יכולת לחזות הלאה בגלל שהשילוב של הנסיבות זר לנו".


"מה שאנו יודעים בוודאות זה על מצוקת אשראי, ירידה בהשקעות ובצריכה הפרטית, אבטלה, ועוד". טרנטנברג ציין כי יתרונות יחסיים (הון אנושי משובח, למשל) המאפשרים להקטין "את חוק התפוקה השולית הפוחתת" (גלובליזציה, קליטת העלייה הרוסית וההזדמנויות שגולמו בה) ודיבר גם על מדיניות כלכלית ממשלתית תומכת (פיסקאלית בעיקר, נוסף על רפורמות מבניות) המאפשרת לנצל את היתרונות היחסיים ההאמורים.

"הצמיחה הכלכלית של ישראל בשנה הבאה תעמוד על 0. אומנם קצב הצמיחה פה גובה מהממוצע ב-OECD, שוכחים פה שקצב גידול האוכלוסין גדול מהממוצע בארגון גם כן", העריך גדעון ליפילד מ"האקונומיסט". "האירוניה היא שישראל יחסית נפגעת פחות מהמשבר הוא בגלל שהשווקים פחות משוכללים ממה שהיינו רוצים להאמין".

לדבריו, המשבר הגיע לישראל בתזמון "הכי לא נוח"; בחירות בישראל, ראש ממשלה שמכהן כממלא מקום. יש המון דברים שישראל יכול לעשות כדי לחזק את הכלכלה בטווח המיידי והארוך. "על הממשלה לא תמיד ניתן לסמוך שתעשה את מה שצריך לעשות מתי שצריך לעשות", אמר.

"אין לנו כוח שיפוטי ואין לנו תוכניות כלכליות למדינות כמו הבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית", ציין ארט דה גוס, סגן המזכיר הכלכלי של ארגון ה-OECD והאחראי לכלכלה פוליטית של רפורמות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי. "ההתאוששות צפויה להיות קלה ולא תתחיל לפני 2009", והעריך כי הצמיחה הכלכלית בישראל תעמוד על 2% בשנה הבאה".

"הדרך החוצה טמונה במכשירי מס של חלוקת הכנסות אך גם במתן דגש להשכלה, כיוון שאנשים המצויים שבכבות כלכליות נמוכות יותר נוטים להתאפיין בילדים בעלי ביצועי נמוכים יותר בבתי ספר יסודיים ובמיעוט הזדמנויות".

גלן יאגו, מנהל מכון המחקר קורת-מילקן ישראל, אומר ש"השורש של הזדמנות זה זמן, ועכשיו הזמן לפעול". יאגו הציג את נתוני הבנק העולמי לפיו ישראל ממוקמת במקום ה-26 בקלות לביצוע עסקים. "הביורוקרטיה הישראלית מאוד מפורסמת בחוסר יעילותה", אמר.

יאגו מצביע על מספר פערים שעליהם עלינו לגשר: הפער בצמיחה כלכלית, הפער הנוגע הון ושקיפות, פער כושר הייצור. בהקשר לגורם הראשון, ציין יאגו כי הצמיחה השנה בישראל גבוהה פי 3 מהקצב הרב-שנתי הממוצע. באשר לחוסר שקיפות, הרי שיאגו מצביע על שקיפות כפרמטר של מידת השחיתות. "שמחתנו היא שמדד השקיפות נופל, אך הוא עדיין גבוה מזה של מדינות אחרות", אמר.