האם המרוץ למיליון תצליח איפה שהישרדות נכשלה?

משתתפי התוכנית "המרוץ למיליון" נראים תמיד כמו הקצנה של דמות התייר: קריקטורה של חבילות הטיולים של "אירופה הקלאסית בחמישה ימים", רק בלי השופינג. המתמודדים בתוכנית האמריקנית, שזוכה עתה לגרסה ישראלית, עוברים ממדינה למדינה בתוך זמן קצר, לבצע כמה משימות הקשורות למנהגי המקום ולהגיע במהירות האפשרית לתחנה הסופית - הביתה.

הגרסה המקומית, שתעלה לשידור ביום חמישי הבא בערוץ 2 (רשת), מצטרפת לתוכניות הריאליטי של הערוצים המסחריים, שמגיעות לכאן אחרי ששודרו במשך שנים בחו"ל. היא נכנסת לזירה הטלוויזיונית בתקופה שהעונה השנייה של "הישרדות" אינה עומדת בציפיות שנתלו בה, ונדמה ש"האח הגדול" הישראלי סיפק את כמות הטראש השנתית, לכל הפחות. הפורמט עצמו מוכר בקווים כלליים למי שצפו לפני ארבע שנים ב"סוף הדרך" בערוץ 2, תוכנית ישראלית שהושפעה מאוד מהפורמט של "המרוץ למיליון", בימים שהזכיינים העדיפו השראות חזקות על פני קניית פורמט כדין.

התוכנית האמריקנית משודרת מאז 2001 ונחשבת לאחת הטובות בז'אנר המושמץ. העונה ה-14 שלה תעלה בחודש הבא. יצר אותה ברטראם ון מנסטר, והמפיק הוא ג'רי ברוקהיימר ("סי-אס-איי", "פשע מן העבר"). בגרסה הישראלית, שעורכים אייל אלקבץ ורוית ליאור מנדל, יוכנסו שינויים כנהוג בפורמטים קנויים מחו"ל, כמו "הישרדות" ו"יורדים בגדול". בדרך-כלל נוהגים כאן למתוח את הפורמט לפרק זמן ארוך יותר, כדי להצדיק את קנייתו, וגם שמים דגש רב יותר על היחסים - ובעיקר הריבים - בין המשתתפים.

מבנג'י ועד קילו שבלולים

כתריסר צמדים מתחילים כל מרוץ בתוכנית המקורית. ההרכבים שלהם מגוונים: לפעמים אלה בני זוג נשואים, לפעמים ארוסים, זוג שרק החל לצאת יחד; יש זוגות של הומואים, זקנים, לפעמים אחים, אם ובן, סב ונכד, חברות טובות, בני דודים וכו'. המרוץ מחולק לקטעים. בכל מדינה, ובסוף כל תוכנית, המשתתפים מגיעים לתחנת ביניים, שם מחכה להם המנחה, פיל קוגן הניו-זילנדי (בגרסה המקומית, רז מאירמן). אלה שמגיעים אליו אחרונים מודחים בדרך כלל (אלא אם כן ההפקה מתערבת לטובתם, כפי שנדמה).

בעונה הראשונה של הגרסה הישראלית הושקעו, על-פי הערכות, חמישה מיליון דולר - סכום נכבד בתעשיית הטלוויזיה המקומית. אשר לפרס הגדול, במקור האמריקני הוא מיליון דולר, כאן קצת פחות: מיליון שקלים. בתוכנית ישתתפו עשרה זוגות, בהם צמד מלכות יופי: ילנה רלף ולירן כוהנר; שני בעלי מועדונים תל אביביים: שי כהנא וגיא אוסדון; עמיחי גת ומיה קרמר, זוג גם במציאות, הוא איש עסקים ובנה של הזמרת אילנית, היא סטייליסטית; הברמנית ענבל הראל והרופא אלן ביליג, שהיו בני זוג ונפרדו; הסטודנטית הדס פדרמן וסוכנת הנדל"ן ענבל שלוי; וכן שתי קיבוצניקיות מבוגרות - מרגלית קינג וחנה שחם; זוג לפני חתונה, שתי חברות ילדות, בת ואביה החורג ועוד.

בכל הגרסאות של הפורמט, הזוגות צריכים לבצע, בכל מדינה שהם מגיעים אליה, משימות מאתגרות מבחינה פיסית או מנטלית. כך למשל, משתתפי אחת העונות האמריקניות שהגיעו לקוסטה ריקה נדרשו לבחור בין כמה משימות: חציית גשר מסוכן ביער גשם, חיפוש סמלים של תרבות המאיה או איסוף 15 שיחי בננה והבאתם לשוק בעגלות. בטייוואן היה עליהם לנסוע ברכב פעלולים, ובמוזמביק - לשכנע אנשים בשוק לצבוע להם את הציפורניים.

המסלול עצמו מאתגר: באחת העונות האמריקניות הוא החל בוושינגטון ונמשך בסין, וייטנאם, הודו, כוויית, מאוריציוס, מדגסקר, פינלנד, אוקראינה, מרוקו, פריז - וחזרה לארצות הברית. בעונה אחרת המשימה האחרונה הייתה לזכור את המסלול על כל האתגרים שלו.

הצמדים בתוכנית האמריקנית טסים חינם ממדינה למדינה (בישראל הם לא ביקרו מעולם, בין השאר כנראה בשל עלות הביטוח במדינה הלוחמת). בתוך הארצות הם נוסעים במוניות, רכבות, אוטובוסים או במכוניות, כשהאחת נוהגת והשני יושב מאחור ומנווט, ולהיפך (הצלם שמצטרף אליהם יושב מלפנים). על כל אחד מבני הצמדים לבצע מספר זהה של משימות מאותו סוג בכל תוכנית, כך שלא ייתכן שרק הנכד יבצע את המשימות הפיסיות והסב את אלה הדורשות מחשבה וניסיון חיים, למשל.

המשימות הן תיירותיות-על-סטרואידים לרוב, עם נטייה חזקה לאקסטרים. אם יהיה במקום גשר מפורסם, על המתחרים יהיה לקפוץ ממנו בנג'י, אם מקובל לאכול במקום שבלולים, יצטרכו לאכול קילוגרם מהם.

ולמרות כל זאת, התוכנית האמריקנית אינה נמוכה, יחסית לז'אנר. המתמודדים אינטליגנטיים למדי, אדיבים, ומאז שנוסדה קטגוריית הריאליטי בטקס האמי היוקרתי לפרסי טלוויזיה, לפני כשבע שנים - "המרוץ למיליון" זכתה בו מדי שנה בשנה. היא ממעיטה בעיסוק בתככים, אף שמראים את הזוגות רבים ביניהם; היא כמעט לא גולשת לפריק-שואו (אם כי השתתפו בה אשה קטנת קומה ובת דודתה הנבזית, והשתיים התקוטטו עם הצמדים האחרים ממש כמו מרשעות מתוך אגדות ילדים).

הגמר של התוכנית הישראלית עוד לא צולם - הוא יתקיים רק לאחר שהתוכנית תהיה באוויר והמתמודדים יהיו, ככל הנראה, פנים מוכרות ברחוב הישראלי. זהו שינוי משמעותי מהפורמט האמריקני, ובמדינה קטנה זו, שבה כולם מכירים את כולם, עשויה להיות לכך השפעה ניכרת על המהירות שבה המתחרים יתקדמו ליעדם.

החוויה הכי קשה בחיים

הדילוג הזריז ממדינה למדינה הנהוג בתוכנית הוא בטעם רע - מן הסתם בצרפת יש יותר מקרואסון; אבל התפאורה - נופי העולם, שמצולמים להפליא - יפהפייה. רק לעתים רחוקות נוצרים מצבים בעייתיים. כך קרה באחת העונות, כאשר ביקרו הצמדים בפולין.

תחושת האי-נוחות התעוררה כבר למראה המטוס הנוחת בוורשה. ואכן, האתר הכי ידוע לשמצה בהיסטוריה שולב בתוכנית. רגע אחד נראו המתמודדים נלחמים זה בזה על המטרה החשובה מכולן - להשיג מיליון דולר - חדורי אמביציה ומלאי רוח ספורטיבית, ואז פתאום נודע להם שהם אמורים לקחת אוטובוס לאושוויץ.

עם הגעתם היה עליהם להדליק נרות זיכרון על מסילות הרכבת המובילות לשער המקום. התוכנית אומנם האטה קצת את הקצב המסחרר שלה לכמה רגעים; נגינת כינור נוגה נשמעה ברקע; אחד המשתתפים אף זכה להארה והעיד שהחוויה גרמה לו לראות את ההתקוטטויות שלהם בפרופורציה הראויה. אך בתום כל זה, המשיכו בחדווה למשימה הבאה - אכילת נקניקיות קיובסה שהכינו במו ידיהם. אחת המתמודדות אמרה על חוויית אכילת הנקניק דווקא, שהיא הייתה הקשה בחייה.

"המרוץ למיליון" (באנגלית "Amazing Race", משחק מלים על המזמור האמריקני הנודע "Amazing Grace") אומנם מתרחשת בכל העולם - אבל נעשו לה רק גרסאות מעטות: באסיה, בברזיל, במרכז אירופה (שם היא הופסקה בינתיים) ובאמריקה הלטינית. יש לקוות שמשתתפי הגרסה הישראלית של תוכנית התיירות המואצת יסתפקו בלימוד מנהגי המקום שבו יבקרו, ולא יביאו עימם מנהגים משלהם כמו גניבת ברזים והנחלת שירים של "גולני" לבני המקום.