השבוע חשפנו כאן מסמך (ראו קישור) - מכתב של מבקר אל-על, אלי רייך, שבו הוא מגלה כי יו"ר תש"ת (חברה-בת של אל-אל) הזהיר אנשי אל-על, כי יבולע להם - אם לא יחזרו בהם מתוכניתם לסגור את תש"ת, בראשה הוא עומד (יושב-ראש). הסכסוך בין הצדדים מצוי בימים אלה בפני שופט-בודק: השופט (בדימ.) עזרא קמא.
המבקר כתב למזכיר אל-על, איתמר ברטוב, בין היתר את הדברים הבאים: "מר פרסלר התלונן, כי יו"ר אל-על אינו מתעניין ואין לו עניין כלשהו בתש"ת ובנותיה וכך גם מנכ"ל אל-על (עמוס שפירא, י.י.). הוא ביקש להעביר מסר לשני אלה, כי מצבם יהיה מאוד לא טוב בגין כך. הוא הסביר, כי מצבם הרע של שני מנהלי אל-על ייגרם להם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה - אליקים (במילעיל), שכן, זה חברו הטוב".
ציינו, כעובדה, כי פרסלר אכן פנה מאוחר יותר אל רובינשטיין, וזה השתמש בסמכותו ומינה את השופט (בדימ.) עזרא קמא, לשופט-בודק. קמא הוסמך לבדוק את טענותיה של תש"ת ואת אלה של ברסלר. השופט-בודק קמא נמנע מבדיקת מערכת היחסים הכוללת בין הצדדים, ואף את טענות חברת בורנשטיין קייטררס (חברה-בת של תש"ת), שנשאבה לסכסוך, בטענה כי המנדט שקיבל מרובינשטיין הינו מוגבל.
הגילוי הזה של אלי רייך, הקפיץ, מטבע הדברים, את בורנשטיין קייטררס ומנהלה הבכיר, ד"ר נתן פורמן. הם פנו במכתב אל רובינשטיין, באמצעות בא-כוחם, עו"ד אלדד יניב, ובו הוא מבקשים לברר עימו האם אכן הקשר האישי בינו לבין פרסלר הוא העומד מאחורי המינוי של שופט-בודק, שמונה - כאמור, לבדוק רק טיעונים מסויימים, איך לא - מצד פרסלר דווקא.
במכתבו מלין עו"ד יניב, כי העובדה שרובינשטיין נמנע, קודם למינוי, מלהגיב על פניות וטענות בורנשטיין קייטררס ופורמן, כלפי תש"ת ופרסלר (לרבות על טענות נגדם בגין עבירות מס חמורות לכאורה ומשיכת כספים שלא כדין מבורנשטיין קייטררס), "מעלה חשש אמת, לכל הפחות ובלשון המעטה רבתי ונצורה, למראית עין של משוא פנים, וודאי כאשר לדברים קשים אלה מצטרפים הפגמים הקשים שנפלו באופן ניסוחו התמוה של כתב המינוי וההתעלמות הנמשכת והגורפת מטענותיהם הקשות של שולחיי..".
עו"ד יניב מבקש/דורש עתה מהיועמ"ש להורות, על-אתר, על תיקון כתב מינויו של הבודק, עזרא קמא, כך שיוכל לבדוק גם את טענותיהם של בורנשטיין קייטררס ופורמן. במקביל הוא מבקש/דורש הסבר, שיאיר ו/או יפריך את החשד העולה מדבריו של פרסלר: על אודות יחסיו של רובינשטיין עם פרסלר, והאם בעטיים של אלה התערב רובינשטיין באופן הנראה בעייתי.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה (ציטוט):
אין לנו כל שליטה על דברים שנאמרו בשם תש"ת, שאין להם כל ביסוס עובדתי במציאות. היועמ"ש מינה בודק, לאור פניותיהן של חברת תש"ת וחברת אל-על. טענות אחרות הועלו, אם בכלל, רק כתגובה לטענות אלה, והם ייבדקו ככל שיהיה צורך בכך.
תגובת משרד המשפטים, וליתר דיוק - תגובתו של היועמ"ש, באמצעות המשנה ליועמ"ש, דוידה לחמן-מסר, שהיא-היא שריכזה את הטיפול בנושא זה בלשכת היועמ"ש, אינה פותרת, כמובן, את השאלות שהועלו. אחת מהם נוגעת ליכולתו של השופט (בדימ.) עזרא קמא, לברר, לבדוק ולהכריע בסוגיות המוצגות בפניו: תש"ת (פרסלר) נגד אל-על ומנהליה הבכירים; אל-על ומנהליה נגד תש"ת ופרסלר; ושל בורנשטיין קייטררס (חברה-בת של תש"ת), ונהלה הבכיר ד"ר נתן פורמן, נגד תש"ת ופרסלר.
השופט קמא "מנוע"
במהלך הימים האחרונים התברר, כי השופט קמא מנוע, לגישתו, מלטפל במכלול הנושאים והטענות המובאות בפניו. לדבריו - כך הוא גם אמר-הלין בפני שניים מהעדים שהופיעו: מבקר אל-על, אלי רייך; והשר לשעבר אפרים סנה, 'המנדט' שלו הוא לברר רק את הטענות של תש"ת ופרסלר, שהוצגו נגד אל-על ובורנשטיין. השופט קמא הסכים, כי הטענות המועלות נגד תש"ת ופרסלר הן חמורות, וטעונות בדיקה, אך בכל הכבוד, אמר-הלין - זה אינו במסגרת המנדט שלו, ואם היה מורחב מנדט זה, הוא היה נכנס גם ליתר העניינים "הנכבדים", כדבריו, שהועלו בפניו.
במצב דברים זה ניתן היה לצפות, כי אותו יועמ"ש שחתם על כתב המינוי ('המנדט') של השופט קמא, ירחיב את כתב המינוי - כדי שתבוצע, אם כבר, בדיקה של יתר הנושאים. אחרי הכל, האינטרס הציבורי מחייב להגיע לחקר האמת, יהיו האשמים אשר יהיו, ואין לטאטא מתחת לשטיח עניינים נכבדים המובאים בפני המערכת המשפטית. אלא שכאן - נוכח הימנעותו של היועמ"ש [וליתר דיוק: לחמן (מסר), הפועלת בשמו], למרות הפניות הרבות אליו - עולה חשש, כי הדבר האלמנטרי הזה אינו נעשה, נוכח שיקולים מוזרים.
עו"ד לחמן-מסר מסרה, כי השופט קמא יודע היטב כיצד לנהוג, ואם היה פונה ומבקש להרחיב את המנדט, הוא היה מקבל זאת.
הוא שאמרנו, עמדה משונה. השכל הישר מחייב את מי שמינה - לייזום הרחבת המנדט, ולא לצפות לכך שיקבל בקשה מפורשת מהשופט עצמו. בדיוק כפי שאין זה תקין-ראוי להמתין לשופט בית המשפט העליון "שיזמין" עתירות; וכפי שאין זה תקין להמתין ולצפות משופט להזמין כתבי אישום.
קישורים
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
