בית משפט העליון דחה (יום ב', 9.11.09) בקשת המדינה לדיון נוסף בהרכב מורחב בפרשת מתן תעודת הכשר לקונדיטוריה בבעלות יהודיה משיחית. נשיאת בית משפט העליון דורית ביניש דחתה את טענת המדינה כי מדובר בהחלטה שעניינה "מגמה" ל"צמצום שיקול הדעת של הרבנות בענייני כשרות, דבר המצדיק דיון נוסף בהרכב מורחב". מדובר בעניין "פרטני", קבעה הנשיאה.

מדובר בפרשה שבה הורה בית משפט העליון לרבנות לתת תעודת כשרות לפנינה קומפורטי, יהודיה משיחית שבבעלותה קונדיטוריה. קומפורטי המיוצגת על-ידי עו"ד אליעד שרגא ועו"ד מיכל בוקסר טענה כי החלטת הרבנות לשלול את תעודתה על-רקע היותה יהודיה משיחית, הייתה ללא סמכות. היא אף דחתה את ניסיון הרבנות למתן התעודה בתנאים קפדניים יותר. בית המשפט העליון קיבל את עמדתה של קונפורטי והורה לתת לה תעודת כשרות.

לא על-פי אמות מידה הלכתיות

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין כתב בהחלטה כי "אין די בעצם היותה של קומפורטי יהודיה משיחית - נתון המעורר קושי בתחום דיני הנאמנות - כדי להצדיק את שלילת תעודת הכשרות מן העסק שבבעלותה". הוא הוסיף כי "נדרש אומנם אמון (במובנו הרגיל) בין הרב נותן הכשרות לבין בעל העסק ועובדיו וכי למידת האמון יכולה להיות השפעה על מידת ההשגחה הנדרשת; אולם, יש לבחון את אמינותם של בעל העסק ועובדיו על-פי אמות המידה של המשפט הכללי ולא על-פי אמות מידה הלכתיות".

הוא הוסיף כי על אמצעי הפיקוח הנוספים, בשל "ספיקות לגבי אמינות בעל העסק", להיות "סבירים ומידתיים ביחס לפגיעה בזכויותיו החוקתיות של בעל העסק... בנסיבות המקרה החלטות המדינה ומועצת הרבנות הראשית להתנות בתנאים...את מתן תעודת הכשרות לעסקה של קומפורטי אינם בגדר הסמכות המוקנית להם לפי חוק הכשרות". המשנה לנשיאה קבע כי קונפרטי "זכאית לקבל תעודת הכשר בכפוף למילוי התנאים הרגילים למתן כשרות לעסק מסוג זה". שופט נוסף בהרכב, יורם דנציגר הדגיש בהחלטה כיי "חוק הכשרות הוא חוק חילוני, והוסיף כי התנהלותן במקרה דנן של מועצת הרבנות הראשית ושל העותרת הייתה בלתי סבירה ובלתי מידתית".

מגמה לצמצום סמכות הרבנות

כאמור המדינה ביקשה דיון נוסף בהרכב מורחב בטענה כי מדובר בפסק דין המהווה סטייה מפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בנוגע למתן תעודות הכשר לפי חוק הכשרות, "שכן הוא פוסל לחלוטין כל יכולת להתבסס על עקרון הנאמנות שהוא מרכיב מרכזי ומוסכם בדיני הכשרות ההלכתית".

עוד טענה המדינה כי מדובר בפסק הדין ה"מהווה חלק ממגמה של צמצום הסמכות של הרבנות בענייני כשרות". לפיכך, צירופו של זה לפסק דין קודם שבו נפסל ניסיון של הרבנות הראשית להחמיר את מדיניות יבוא הבשר הכשר לישראל מטעמים הלכתיים הנוגעים להליכי הפשרת הבשר והמלחתו - יוצר "מגמה חדשה בפסיקתו של בית משפט זה, וכי מגמה זו מצדיקה דיון בהרכב מורחב שיקבע את גבולות ההלכה".

מדובר בבית עסק מסוים

כאמור נשיאת בית משפט העליון דחתה את הבקשה לדיוון הוסף בהרכב מורחב וקבעה כי אין לכך הצדקה שכן אין מדובר בהלכה הסוטה מהלכות קודמות הנוגעות לכשרות המזון אלא "לאופן הפיקוח על כשרות המזון בבית עסק מסוים". מדובר לדבריה בפסק דין "המתווה, בהסתמך על פסיקתו הקודמת של בית משפט זה, את גבולות 'הגרעין הקשה' של דיני הכשרות בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן". הנשיאה שללה את טענת המדינה כי מדובר במגמה לצמום שיקול הדעת של הרבנות בענייני כשרות שכן מדובר ב"מקרה פרטני"

"בנסיבות אלה איני סבורה כי מתקיימים בפרשה שלפנינו התנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקיום ההליך הנדיר ויוצא הדופן של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון".