|
|
האם החשודה בהרעבה בבית המשפט [ארכיון: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע (יום א', 22.11.09) כי האם החשודה בהרעבת בנה לא הפרה את התנאים שהוטלו עליה בבית המשפט.
ההחלטה ניתנה בעקבות טענת פרקליטות המדינה כי יש לחלט את הערבויות שהפקידה האם מכיוון שזו הפרה את תנאי השחרור שלה.
לדברי השופט משה רביד, העובדה כי האם הביאה בעצמה את הילדים לבדיקת הרופא והדבר לא נעשה על-ידי גורם מבוגר אחר, אין בה הפרה של החלטת בית המשפט.
עוד נטען, כי פלונית הפרה את החלטות בית משפט זה ובית המשפט העליון, בכך שמנעה מגורמי שירותי הרווחה להיות נוכחים בבדיקת הילדים אצל הרופא. אף טענה זו דינה להידחות, שכן אין בהחלטה שנתתי דרישה, כי נציג שירותי הרווחה יהיה נוכח בעת הבדיקה והדבר אף עולה מהאמור בסעיף 10 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996", ציין.
עוד הוסיף בהחלטה כי גם הטענה, כי הילדים חדלו להופיע לבדיקה אצל הרופא זמן קצר לפני טיסתם לחו"ל ובכך הפרה האם את תנאי השחרור, דינה להידחות.
"הילדים חדלו להופיע לבדיקה אצל הרופא בתקופה שבה פלונית אושפזה בבית החולים וילדה בן במזל טוב. מדובר בתקופה בה באורח טבעי לא התאפשר הבאת הילדים לבדיקה", קבע. "גם הטענה, כי לא נקבעו מועדי פגישות במרכז החירום החרדי, דינה להידחות לאור דברים ששמעתי מהרב קירשנבאום, לפיהם קביעת מועד לתיאום הפגישה ארך זמן וכאשר כבר נקבעה פגישה אושפזה פלונית בבית החולים".
בית המשפט קבע כי הערבים יגישו תוכנית לגבי סדר התורנות בהשגחה על האם, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון, תוך 24 שעות מיום שחרורה מבית החולים.
"באת-כוח פלונית תגיש הודעה תוך 24 שעות ממועד שחרור פלונית מבית החולים, ובד בבד תגיש הודעה בדבר סדר התורנות בהשגחה על פלונית. עד למועד חזרתה של פלונית לביתה משוחררים הערבים מחובתם להשגיח עליה. למניעת ספק, נאסר על פלונית ליצור קשר עם ח', אלא ברשות ובפיקוח של רשויות הרווחה ובתיאום עימם. למניעת ספק, איסור זה אינו חל על שיחות טלפון בלבד בין פלונית לח'", לשון החלטת בית המשפט.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
