גרשון פרש: "לא הייתי משנה דבר"

בגיל 33, ואחרי קריירה עשירה בהפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, שמעון גרשון תולה את הנעליים. הבלם, מהגדולים בתחומו בתולדות הכדורגל הישראלי, מודיע בשעה זו על פרישה בעקבות בעיות רפואיות, כפי שפורסם לראשונה באתר ערוץ הספורט.

• לפרסום הראשון אודות פרישתו של שמעון גרשון

"מומחה בתחום הקרדיולוגיה בתל השומר איבחן שקיים עיבוי לא תקין בחלק מהלב, בצורה שלא תואמת עיבוי של ספורטאי ובצורה שיכולה לסכן אותי במאמץ גבוה", הסביר גרשון, "אולצתי להפסיק לעסוק בספורט תחרותי ואני נאלץ לקבל את החהחלטה ולפרוש ממשחק פעיל. בימים האחרונים הייתי בהכחשה אבל החלטתי לתלות את הנעליים. הסיכון הרפואי לא מאפשר לי להמשיך את פעילותי. אני מרגיש שיכולתי לתת עוד שנתיים לפחות. לא היה לי זמן לעכל את הדברים בצורה טבעית. נראה לי ששחקן כדורגל לא מאמין שהוא יפרוש אי פעם. אני מנער את עצמי וחושב שזה לא אמיתי, אני לא מאמין שזה נגמר".

"לפני המשחק מול מכבי ת"א ניגש אליי ד"ר גור ואמר לי 'שמעון צריך לקבל החלטות'. ביקשתי ממנו לעבור את המשחק ואחר כך היה זמן. בלילה לפני המשחק לא ישנתי. אנשים יכלו לראות שעוברת עליי תקופה לא קלה, מבלבלת, עם מעט שעות שינה", הוסיף גרשון בדמעות, "יש לי משפחה וילדים שחשובים לי יותר מכולם. חשוב לי להבהיר שאני מרגיש טוב, פשוט הרופאים הבהירו לי שקיים סיכון לעסוק בספורט תחרותי. לא דאגתי סתם לגבי העניין הזה. אוכל להמשיך לעשות ספורט כמו כל האנשים, אבל לא תחרותי".

"אני מאחל לכל שחקן לשחק בשני מועדונים מדהימים כמו הפועל ת"א ובית"ר ירושלים", סיכם גרשון את הקריירה, "זכיתי בשלוש אליפויות וחמישה גביעים, שיחקתי 50 משחקים במדי הנבחרת. אני יכול להגיד בלב שלם שהייתי שם עבור הקבוצות, עבור האוהדים, עבור המאמן ששיחקתי תחתיו ועבור החברים שלי לקבוצה. זה הזמן להגיד תודה למועדון הפועל ת"א, בו גדלתי. זה המועדון שעיצב אותי. תודה לאוהדים, גם לאלה שעדיין בוחרים לכעוס עליי. אני רוצה להודות לבית"ר ירושלים, למאמנים שליוו אותי, לשחקנים ששיחקו לצידי. תודה מיוחדת לשלום תקווה, חברי".

"הבעיה הרפואית הזו מלווה אותי כבר שנים. כל שנה היו קשיים לאשר אותי, עכשיו החמירו את הקריטריונים. רק לפני יומיים שחקן של אייאקס חטף התקף לב. קורים מקרים והרופאים לא רוצים לקחת סיכון".

"לגבי אוהדי הפועל, מבחינתי אני חושב שלא הייתי משנה דבר", התייחס גרשון ליחסים עם הקהל של האקסית, "ודאי שהייתי רוצה שהדברים יסתיימו עם הפועל ת"א בצורה יותר נעימה. אני מאוד שלם עם הדרך שהלכתי בה, ועם מה שעשיתי עבור הפועל וגם עבור בית"ר".

"אני יודע שהייתי קצת שונה לפעמים", הוסיף הבלם שהתקשה לדבר, "הצלחתי לעצבן מאמנים כמו דרור קשטן, שנתנו לי להנחות תכנית טלוויזיה, להוציא אלבום מוסיקה ולשיר את שיר האליפות של הפועל. אני מאמין שהדבר הזה יצא טוב וזה יתברר בהמשך. הייתי חלק מחייכם כשחקן ואני מאמין שאהיה חלק מחייכם גם בדרכים אחרות. הכדורגל היה ועדיין אהבה גדולה בחיי. אני לא זוכר את עצמי בלי הכדורגל. עכשיו הגיע הזמן לעצור ולהתחיל פרק חדש בחיים. תודה לכל מי שהיה לצידי לאורך הדרך".

"בחודש האחרון היו לי גם מחשבות גם לגבי מה יקרה אם זה לא מסתדר. עשיתי עוד בדיקה ועוד בדיקה, אבל אני חושב שזה הדבר הנכון שצריך לקרות בנסיבות האלה. דרך של שחקן כדורגל מלאה בדברים טובים ובאכזבות. אני מסתכל על הכל באהבה ולא מצטער על דבר. השער מול צ'לסי הוא נקודת זמן שלא אשכח, בגמר הגביע יצא שהבקעתי בשני הצדדים. אני חושב שיש לי הרבה רגעים שאוכל להתענג עליהם. מאוד נהניתי לעשות גם דברים אחרים שגם אתם תיהנו מהם, גם מחוץ לכדורגל".

גרשון החל את הקריירה במחלקות הילדים והנוער של הפועל תל אביב וב-1996 עלה לבוגרים. עם האדומים היה שותף לדאבל היסטורי, לזכיה בשלושה גביעים וגם למסע הקסם של הקבוצה עד לרבע גמר גביע אופ"א. במאי 2006 עבר גרשון לבית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק ובארבע עונות בצהוב-שחור הוסיף לרזומה שתי אליפויות ועוד שני גביעים.