ממשלת ישראל החליטה (יום א', 6.2.11), על-פי חוות דעתו של היועץ המשפטי ל
ממשלה יהודה וינשטיין, לבטל את החלטת הממשלה על מינויו של האלוף
יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20. כמו-כן הביא שר הביטחון,
אהוד ברק, לידיעת הממשלה את המלצתו למינויו של האלוף
בני גנץ לרמטכ"ל.
גנץ שימש כסגן הרמטכ"ל ופרש מצה"ל לאחר ההחלטה על מינויו של גלנט. הוא אמור להחליף את
גבי אשכנזי ביום שני הבא.
מוקדם יותר הודיע בית המשפט העליון כי מחרתיים יתקיים דיון בעתירתו של האלוף יואב גלנט נגד ביטול מינויו. עם זאת, ייתכן שמדבריו של שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, עולה רמז לגלנט, ולפיו עליו לשקול למשוך את עתירתו.
רובינשטיין דחה את בקשתו של גלנט לצו ביניים, אשר יקבע שיש להשיב את שאלת מינויו לוועדת טירקל לפני שתחליט הממשלה לבטלו. רובינשטיין קבע, כי העתירה תועבר להרכב בראשות הנשיאה,
דורית ביניש, הדן בעתירתה של התנועה הירוקה נגד מינויו של גלנט.
בסוגריים הוסיף רובינשטיין את המילים "ככל שיתמיד בה העותר". מילים אלו, שאינן שכיחות בהחלטות של בית המשפט העליון, מהוות ככל הנראה רמז לגלנט שעליו לשקול שוב את הגשתה. רובינשטיין גם דחה את בקשת באת-כוחו של גלנט, עו"ד שירה דונביץ, להשיב לתגובת המדינה לעתירה.
פרקליטות המדינה ביקשה לדחות את עתירתו של גלנט באומרה: "תפקידה של ועדת טירקל הוא להבטיח את טוהר המידות, אך בשעה שהממשלה עצמה מגיעה למסקנה שאין מדובר במינוי ראוי, ממילא אין כל הכרח שהוועדה תחווה את דעתה ותבטיח שהמינוי עומד באמות המידה הנדרשות".
לדברי המדינה, לדעת ראש הממשלה ושר הביטחון קיים צורך חיוני לאשר עוד הבוקר את מינויו של גנץ, ואילו קבלת עתירתו של גלנט "משמעותה יצירת אי-ודאות ממשית וקשה ביותר בשאלת זהותו של הרמטכ"ל הבא".
בסיכום תשובתה אומרת המדינה: "המשך הדיון בעניין זה כעת עלול להחריף את 'הסחרור' בו מצויים צה"ל ומערכת הביטחון בימים אלה, כשהמשך אי-הוודאות בנושא יגרום לדעת ראש הממשלה ושר הביטחון לנזק רב לאינטרסים ביטחוניים ולאומיים חשובים ביותר".
ועדת טירקל אישרה את מינויו של גלנט, אך זאת לפני שנחשפו הממצאים החדשים של
מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בנוגע לקרקעותיו ולביתו של גלנט במושב עמיקם. ככל הנראה סבורים באי-כוחו של גלנט, כי הליך ביטול המינוי צריך להיעשות ב"הילוך אחורה" של המינוי עצמו: ועדת טירקל ולאחר מכן מליאת הממשלה.
בנימין נתניהו וברק הודיעו על ביטול המינוי לאחר שהיועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, קבע שקיים קושי משפטי משמעותי בסבירות ההחלטה.
בשבוע שעבר טען גלנט, בתשובה שהגיש לבג"ץ לעתירה נגד מינויו, כי מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, חרג מסמכותו כאשר ערך את הבדיקה בעניינו, שכן החוק קובע במפורש שהמבקר לא יעסוק בנושאים התלויים ועומדים בפני בית המשפט. עוד טען גלנט לשורה של ליקויים בהכנת חוות הדעת של וינשטיין ולינדנשטראוס, ובראשם אי-מתן זמן מספיק להגשת תגובתו, התעלמות ממסמכים המחזקים את עמדתו ומניעת גישתו לעדים שנחקרו בידי המבקר.
