בית המשפט העליון הוא שחייב למעשה את שופטת בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, טל אוסטפלד-נאוי, לקבל את עסקת הטיעון המקוממת עם הנהג שפגע אנושות בשחר גרינשפן. פסיקתו של העליון קובעת, כי למעט מקרים חריגים ביותר - מחויב בית המשפט לקבל כל עסקת טיעון המוצגת בפניו.

בחודשיים האחרונים פורסמו ב-News1 מספר פסקי דין, בהם נאלצו השופטים להסכים לעסקות טיעון שלא נראו להם, בשל אותה החלטה מחייבת של העליון. בין היתר, מדובר היה גם בדיני תעבורה.

הנימוק שמאחורי פסיקת העליון הוא, שעסקת טיעון מהווה התחייבות שלטונית של המדינה, אותה חובה לכבד. זאת, למרות שכל נאשם המגיע לעסקת טיעון מוזהר במפורש, כי פורמלית בית המשפט עשוי שלא לכבד אותה.

גם במקרה של מרק פטריק, שדרס את שחר גרינשפן בת ה-12 שנותרה משותקת בכל גופה, נכבלו למעשה ידיה של אוסטפלד-נאוי בידי אותה החלטה של העליון. זאת, לאחר שהמדינה הודיעה לה: "הגענו להסדר לפיו ייגזרו על הנאשם עבודות שירות בהיקף של 600 שעות כפי שנקבע בתסקיר, פסילה בפועל של שש שנים, קנס ומאסר על תנאי".

הסניגור ביקש לכבד את העסקה, ונימק: "600 שעות בבית לוינשטיין - כך הוא חושב שיוכל להחזיר לחברה בגין מה שעשה. מדובר בנהג שאם התוצאות לא היו כה חמורות, זו תוצאה ראשונה שלו, פעם ראשונה שהוא מגיע לפה. מדובר באדם לא צעיר, אחרי התקף לב, אשתו נפטרה, קשה לו גם ככה, אין לו עם מי להתייעץ אך הוא הביע חרטה כנה ומלאה.

"מבחינת התביעה, יש בעיה שם מפני שהעדים מסרו גרסאות סותרות, לא ברור מאיפה הוא הגיע, אחד אמר שהוא הגיע ממזרח למערב והשני אמר מצפון לדרום. גם לא בוצע שחזור של התאונה, זה מחדל של המשטרה. אבקש להתחשב במצבו הכלכלי ולקבל את הסדר הטיעון. יש פה ענישה וגם אפקט לימודי וחינוכי.

"הנהג היה נהג משאית, אך הודיע שלא ינהג יותר. כעת הוא עובד כשומר. הוא לא מוצא עצמו, יש פגיעה נפשית, הוא קיבל טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, יש בעיה כאן. הוא רוצה לשלם את חובו עד כמה שאפשר. אבקש לקבל את ההסדר".

לפיכך, האחריות המרכזית על עסקת הטיעון שעוררה סערה אינה מוטלת על אוסטפלד-נאוי, אלא במישרין על המדינה שהגיעה לעסקה, ובעקיפין - על בית המשפט העליון. יודגש עם זאת, כי אוסטפלד-נאוי הייתה יכולה לפסול אותה בנימוק של חוסר סבירות קיצוני ולהסתכן בכך שבית המשפט המחוזי יבטל את החלטתה, אך לא מצאה לנכון לעשות זאת, ומכאן אחריותה שלה לעסקה זו.