דוח טרכטנברג הוגש לראש הממשלה ולנשיא

יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, פרופ' מנואל טרכטנברג, הגיש (יום ב', 26.9.11) את מסקנות הוועדה בראשה עמד, לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפני כן עדכן טרכטנברג את נשיא המדינה, שמעון פרס, בעיקרי הדוח.

בין ההמלצות העיקריות הצפויות בדוח: תוספות מס על העשירונים העליונים והרחבת חוק חינוך חובה, תוך עלות מסתמנת של כ-6 מיליארד שקל בשנה, לתקופה של חמש שנים.

ראש הממשלה נתניהו אמר עם קבלת הדוח כי היעד שהציבה הממשלה לעצמה הוא להוריד את יוקר המחיה.

"הבנו שהמציאות שבה האזרח בישראל משלם יותר מידי על חינוך ושירותים חברתיים חייבת להשתנות. ביקשתי מחברי הוועדה להגיש המלצות שיעשו את החיים קלים יותר לאזרחי ישראל ויורידו את יוקר המחיה בארץ. אני חייב להודות שפרופסור טרכטנברג וחברי הוועדה עשו את הבלתי ייאמן – בפרק זמן קצר, הם הצליחו ללמוד את הנושא לעומק, לשתף את הציבור בדיוני הוועדה ולגבש המלצות שיתקנו את העיוותים שקיימים במשק", אמר.

נתניהו הוסיף כי יישום מסקנות ועדת טרכטנברג, יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות, יביאו לכך שבסופו של יום אזרחי ישראל יוכלו לקנות ולעשות יותר עם הכסף שלהם.

"מסקנות ועדת טרכטנברג הן בשורה של ממש: בשורה בחינוך, בשורה ברווחה, בשורה בשינוי סדר העדיפויות הכלכלי בישראל: טיפול בילדים, שינוי עיוותים במיסים, תחרות והורדת מכסים, הוזלת הדיור ועוד. מסקנות ועדת טרכטנברג שהוגשו לי, יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות מהוות ציון דרך חשוב בכלכלה ובחברה בישראל.
עשרות שנים לא נעשתה רפורמה כל כך מקיפה במשק הישראלי, ופה אנחנו מדברים על שתי רפורמות ענק בתוך שבוע", אמר.

נתניהו התייחס גם לצורך בקיצוץ בתקציב הביטחון ואמר כי ביטחון אזרחי ישראל נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה בראשותי.

"תקציב הביטחון היה ונשאר התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה. עם זאת, ההתייעלות והשקיפות במערכת הביטחון הם שני מרכיבים חשובים שיאפשרו את שיפור רווחת האזרחים בישראל", דברי נתניהו.

"המסקנות בתחום היבוא יפגעו דרמטית ביכולות המו"מ של ישראל"

שר התמ"ת שלום שמחון התייחס להמלצות הצפויות ואמר כי הפחתת המכסים על יבוא - אחת מהמלצות הוועדה - תפגע באופן דרמטי וחד-צדדי תפגע ביכולות המו"מ של ישראל, אל מול מדינות אחרות בהסכמי סחר.

"נכון כי הפחתת המכסים תיעשה כנגד הפחתת מכסים מקבילה ליצואנים הישראלים במסגרת משאים ומתנים להסכמי סחר", אמר שמחון. "הפחתה חד-צדדית תגדיל את הייבוא לישראל ותקטין את הייצוא מישראל. זה נכון לפתוח את המשק לייבוא שייצר תחרות, אך לא ניתן לעשות זאת בפעימות הגדולות שהוועדה מתכננת. יש לעשות זאת בהדרגה ובתאום עם השחקנים הגדולים במשק".

שמחון הוסיף כי מסקנות ועדת טרכטנברג צריכות להוות בסיס לעסקת חבילה רחבה במשק שתכלול את ארגוני המעסיקים והעובדים. הוא ציין כי משרד התמ"ת יתמוך בהורדה מתונה והדרגתית מהמומלץ בוועדת טרכטנברג וזאת לנוכח החשש מפגיעה כוללת בתעשיה המקומית, בתעסוקה בפריפריה ובחברה הישראלית בכללותה.

"פגיעה בתעשיה הישראלית כחול לבן היא פגיעה בתעסוקה ופגיעה ביכולת של ישראל להבטיח ייצור עצמי במצבי חירום. לפני שמפחיתים מכסים בצעד חד-צדדי, יש לייצר תשתית שמבטיחה תחרות, אחרת לא תגיע ההטבה הגלומה בהפחתת המכס לכיסו של הצרכן ומי שייהנה ממנה יהיו המשווקים והיצרנים", ציין שמחון. "המכס הוא לא האשם העיקרי במחירים גבוהים והפתרונות יגיעו באמצעות טיפול בכשלי השוק שמונעים תחרות. רמת המכסים למוצרים תעשייתיים כבר היום נמוכה, והיא עומדת כיום על 1% בלבד בממוצע. יוקר המוצרים מושפע במידה רבה ממסי קנייה ומע"מ והורדה שלהם הייתה יכולה גם להוזיל וגם לעודד ייצור מקומי".

"אגף התקציבים ניצח את הוועדה"

בנושא הרפורמה שתציע הוועדה בתחום החינוך, אמר שמחון כי הציפייה של הציבור הישראלי לנוכח המחאה הייתה כי יינתנו פתרונות מהירים בתחום החינוך והדיור. לדבריו, משמעות ההמלצה כי חינוך חינם לגילאי 3-4 יתחיל רק ב-2016, היא שאנשי אגף התקציבים באוצר ניצחו את הוועדה. "זו המלצה שקיימת 20 שנה ועכשיו הרוויח אגף התקציבים עוד 4 שנים. בנוסף, אין בהמלצה זו כל בשורה לפריפריה, שכן חוק חינוך חינם מיושם ממילא בפריפריה", אמר שמחון.

שמחון אומר כי הכלי המרכזי שהציגה הוועדה, להעביר את אגף מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, אינו מהווה שינוי אמיתי. "זהו תיקון טכני וקוסמטי המהווה ניסיון למכור את אותו המוצר רק בעטיפה אחרת. הציפייה מוועדת טרכטנברג הייתה כי תציג מתווה מדורג וחזון עתידי לשנים הבאות, ליישום חוק חינוך חובה מגיל 0 ועד גיל 18 ובשלב הראשון - לקבוע כי משפחות בהן שני ההורים עובדים, ייהנו מחינוך חינם מגיל 0-18, ובכך תיעשה הבחנה ברורה בין אדם עובד לאדם שאינו עובד".

"חוק הפיקוח על המעונות מקודם על-ידי משרד התמ"ת ואיננו זקוקים לוועדה כדי שתמליץ להמשיך ולעשות זאת", אמר שמחון. "במקביל, אנו ממשיכים לפעול כדי להגדיל את היצע מעונות היום, להפחית את תשלומי ההורים, להגדיל את הסבסוד הממשלתי. צריך לעודד גופים נוספים להיכנס לתחום, להעניק להורים זכות בחירה. משרד התמת נמצא בעיצומו של מהלך גדול ומשמעותי ומבצע את הדברים. עם זאת, בתחום הגיל הרך דרוש מהלך יותר דרמטי. אני ער למצוקות התקציביות. עם זאת נושא החינוך לגיל הרך הוא לא רק שאלה חינוכית ותקציבית, יש לו גם השפעה על יכולתן של אימהות לצאת לעבודה והוא כלי מרכזי בהגדלת שיעור התעסוקה והגדלת הצמיחה הכלכלית".