הקריאה מהר הבית: יהודים היכן אתם?!

שלושה צוותי הטלוויזיה הערבית וחלק מהמערבית עמדו וחיכו, עד אשר התקשרו ושאלו: יהודים היכן אתם?! אנחנו כאן עם כל הצוות מחכים לכם!

לקראת פסח התשס"ז קיבלו רבני הסנהדרין אישור משירותי הביטחון להקריב קרבן פסח על הר הבית, אבל אמרו להם - עליכם לפנות למשטרה, ואכן נעשתה פניה רשמית למשטרה, בבקשה להקריב קורבן פסח על הר הבית ביום י"ד בניסן בצהריים. לאחר יומיים נערכה פגישה בין מפקדי המשטרה ושניים מרבני הסנהדרין. מטרת הפגישה הייתה לשוחח על החלופות השונות של קורבן פסח. בתחילת הפגישה אמר אחד הרבנים למפקדי המשטרה:

אני יהודי, ואני רוצה לעשות את רצונו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אני רוצה לקיים את תרי"ג (613) מצוות שהקדוש ברוך הוא ציווה אותי. כמה מצוות מתוך תרי"ג ממצוות הן מצוות של שבת? השוטרים לא ידעו, אני אגיד לכם, אמר הרב, שש מצוות. כמה מצוות הן מצוות קורבן פסח? גם את זה השוטרים לא ידעו, אני אגיד לכם: 16 מצוות. אבל עם קורבן פסח ישנה בעיה, והיא, שאם אני יכול להקריב קורבן פסח ואני לא מקריב, אזי אני מתחייב בכרת! כאילו שאני לא עשיתי ברית מילה! ולמה שאני אתחייב בכרת?

מהן החלופות שאפשר לדבר עליהן? שאלו השוטרים. הרבנים ענו: במקום לבוא עם מלגזה שתביא את המזבח, אפשר לבוא עם אבני כתף כפי שפוסק הרמב"ם, במקום לבוא עם 10,000 איש נבוא רק 500 שוחטים בלבד.

לא, לא, אמרו מפקדי משטרת ישראל, החלופות שאנו מתכוונים אליהן הם כל מקום, רק לא בהר הבית. הרבנים ענו: את המקום קבעו שמואל הנביא עם הסנהדרין של דוד המלך, ואנו לא יכולים לשנות את המקום. אם כך, ענו השוטרים, אזי בשל שלום הציבור אין אנו יכולים לאשר לכם להקריב קורבן פסח.

אחד הרבנים אמר: אני חייב גילוי נאות, אם עד עכשיו, אני וכל עם ישראל אשר יכולים להקריב קורבן פסח ולא מקריבים - אזי אנחנו חייבים כרת. כעת, כאשר אתם מונעים ממני להקריב קורבן פסח, הכרת שיש עלי ועל כל עם ישראל... עובר אליכם. האם אתם מודעים למשמעות של הכרת?

מפקדי המשטרה טענו שהבינו את עוצמת הבעיה, וביקשו לפנות לבג"צ. יום הדיון בבג"צ נקבע ליום י"ג בניסן, ובאותו זמן בדיוק הייתה חזרה גנרלית להקרבת קורבן פסח ברובע היהודי על-ידי מכון המקדש. לחזרה הגיעו צוותי טלוויזיות זרות רבות, ביניהם שלושה צוותים של מדינות ערביות כגון אל ג'זירה ודומיה.

בבג"צ טען הרב פרופסור עו"ד הילל וייס בין טענותיו את הטענה הבאה: אתם הבג"צ, מנעתם את העלייה של יהודים להר הבית במשך שבע שנים על סמך תסקיר של משטרת ישראל, שאם חלילה יהודים יעלו להר הבית, תתחיל מלחמת העולם השלישית. ובכן השר לביטחון פנים דאז, צחי הנגבי נתן הוראה למשטרה לאפשר ליהודים לעלות להר הבית, ויהודים עולים להר הבית.
כמה שוטרים שומרים על היהודים שעולים להר הבית? בסך-הכל שניים. אין מלחמת עולם שלישית, והכל רגוע. זאת אומרת שכל הפסיקה שלכם לא הייתה במציאות. כעת אנו מבקשים לעלות להר הבית להקריב את קורבן פסח.

הבג"צ דחה את הבקשה בשמירה על הסדר הציבורי, לא לפני שהשופט העליון הדתי אמנון רובינשטיין אמר וכתב: על הדרג המדיני, ולא על בית המשפט, לתת תוכן ומשמעות משמעות לקריאה ההיסטורית: "הר הבית בידנו".

למחרת, יום י"ד בניסן התשס"ז בשעה שהייתה צריכה להתקיים הקרבת קורבן פסח, שלושה צוותי הטלוויזיה הערבים וחלק מהמערביים עמדו וחיכו, עד אשר התקשרו ושאלו: יהודים היכן אתם?! אנחנו כאן עם כל הצוות מחכים לכם!...

והשנה תנועות המקדש פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה לאפשר את קיום קורבן הפסח על הר הבית. עו"ד אביעד ויסולי, בא-כוחם של ארגוני המקדש, כתב לבית המשפט כי "בעת שחרור ירושלים קרא מוטה גור "הר הבית בידינו". ב - 41 השנים שחלפו מאז התברר כי הר הבית אינו בידינו, ואחיזתה של המדינה בו הולכת ומתרופפת, בעוד שהאיסלאם הקיצוני מצא לו בו בסיס פעולה רב עוצמה. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קבע כבר פעמיים כי על הממשלה ליצוק תוכן לביטוי "הר הבית בידינו".

מתן זכויות שוות לכל אדם ללא הבדל דת, ומתן זכויות יסוד של חופש הדת ליהודים כמו לבני דתות אחרות, במדינה יהודית, היו צריכים להיות אבני המסד של התנהלות מדינת ישראל והעומדים בראשה בכל הקשור להר הבית. מתברר כי אין הדבר כך, ובהר הבית מתקיימת אפליה גזענית כעורה וחשוכה, שכמוה לא נודעה בכל מדינה אחרת בעולם. בית המשפט הנכבד מתבקש לבער מן היסוד את אותה גזענות חשוכה.

והשאלה עדיין מהדהדת בהר הבית: יהודים היכן אתם?!