הגזירות אושרו: "תקציב לפני ראש-השנה"

מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 6.8.12) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס.

ראש האופוזיציה, ח"כ שאול מופז (קדימה) אמר בדיון: "ראש הממשלה, בחרת לקחת מאיפה שקל. אין יותר מאיפה לחלוב את מעמד הביניים. פיזרת צ'קים ללא כיסוי . הבטחתם שוויון בנטל ? אז הבטחת. מעמד הביניים נישאר מחוץ למסעדה. אדוני ראש הממשלה, אתה אוכל על חשבון הרוב הדומם. ראש הממשלה רוקנת את הקופה הציבורית".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "אני רוצה לומר לשר האוצר, לא סומכת לא עליכם ולא על אבינו שבשמיים. הבאתם תוכנית שתחסל את מעמד הביניים. אפשר היה לעשות הרבה דברים אבל אתם בחרתם לא לפגוע בבעלי ההון. אתם מנהלים מדיניות כלכלית אכזרית".

ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה): "אדוני שר האוצר, לא סומך עליך. אדוני רה"מ, האידאולוגיה שלך הורידה את ארה"ב לשפל המדרגה. מדובר במחלוקת אידיאולוגית".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "אדוני רה"מ, אתה מציע את מודל יוון. שלוש שנים סיפרתם שהמצב נפלא ולמעשה חפרתם בור גרעוני ענק. היום אתם מציעים לציבור לסתום את החור באמצעות קפיצה לבור. אבל המציאות תשתנה בעל כורחה ותבחר בצדק חברתי".

ח"כ רוני בר-און (קדימה): "התקציב הדו-שנתי הוא אם כל חטאת. הזהרנו שזה לא נכון חוקתית לקחת מהכנסת את יכולת הבקרה. מתחת למעטה השחור של התקציב הד-שנתי הייתה התבדרות כלכלית. ההנחות הכלכליות לא היו נכונות. הזהרתי שאי-אפשר בשנת 2010 להעריך גביית מיסים בשנת 2012".

תמכו בהצעת החוק 28 חברי כנסת והתנגדו לה 16 חברי כנסת. הצעת החוק נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.

בדברי תודתו, אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, כי מדינת ישראל הוכיחה שוב בגרות, אחריות ומשילות כלכלית. הוא הוסיף ואמר כי תקציב המדינה יובא לאישור הממשלה עוד לפני ראש השנה ראו משמאל]. השר שטייניץ טען שבמבחן התוצאה הממשלה עברה בהצלחה.

גפני: "מנענו את הפגיעה במעמד הביניים"

קודם לכן, ועדת הכספים אישרה אחר-הצהריים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, יועלה מס הכנסה באחוז אחד על הכנסות החל ממדרגת המס הרביעית; מ-14,000 שקל ומעלה, יוטל מס יסף (מס על עשירים) על הכנסה שנתית מעל 800 אלף שקל ויוגדל מס המעסיקים על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. סך תוספת הכנסות למדינה ממהלכים אלו; 2.8 מיליארד שקל. זה יצטרף לתוספות שינבעו מצעדים נוספים עד ל-14.15 מיליארד שקל ולתוספת של 15 מיליארד שקל מהעלאת יעד הגירעון לשנת 2013 שאושרה זה מכבר.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), סיכם את העבודה האינטנסיבית על הצעת החוק, במסגרת הדיונים על כלל הגזירות הכלכליות ואמר: "מנענו פגיעה במעמד הביניים ומזערנו את הגזירות כדי שלא יפגעו בציבור. הצלחנו להוציא את מעמד הביניים מן הגזירות הנוכחיות ושינינו דברים מהותיים בצעדים שהממשלה החליטה עליהם, על-מנת להקל על הציבור". כתוצאה מפועלו של גפני ומחבר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד), בוטלה לחלוטין העלאת מס הכנסה שיועדה למדרגת המס השלישית, למשתכרים בין 8,880 שקל ל-14,400 שקל בכך לא ייכללו בהעלאת מס הכנסה לא השכבות החלשות ולא שכבות הביניים.

הצעדים הכלכליים שאושרו במסגרת הצעת החוק:

1. העלאת מס הכנסה באחוז אחד למשתכרים במדרגות המס הרביעית, החמישית והשישית. חבר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר ש"הוצאת מדרגת המס השלישית מההעלאה תיטיב עם מאות אלפי עובדים סה"כ בארבע מדרגות המס הראשונות".

מדרגות המס הכנסה עודכנו על-פי המתווה הבא:

• מדרגה 1 - עד 5,200 - 10% - לא שונה

• מדרגה 2 - עד 8,880 - 14% - לא שונה

• מדרגה 3 - עד 14,000 - 21% - לא שונה

• מדרגה 4 - עד 20,000 - עולה מ-30% ל-31%

• מדרגה 5 - עד 41,830 - עולה מ-33% ל-34%

• מדרגה 6 - מ-41,830 ומעלה - 48% - לא שונה

2. הטלת 'מס יסף' (מס עשירים) לבעלי הכנסה שנתית של 800 אלף שקל ומעלה; הכנסה חודשית של 67 אלף שקל ומעלה. במהלך הדיונים, קידם יו"ר הוועדה גפני שינויים בהגדרות של מס היסף, כך "שלא ייפגעו ממנו מי שאינם עשירים; בני מעמד הביניים המקבלים הכנסה חד-פעמית גבוהה או שפודים בבת אחת כספים מחסכונות ומקופות גמל, או שקיבלו פיצויי פיטורין וכד'" אמר. עוד הסביר גפני, ש"יש למנוע מצב שבו קשישים שיבקשו לעבור לדיור מוגן ויפדו חסכונות או ימכרו נכס שברשותם, ייחשבו עשירים ויאלצו לשלם מס יסף".

כאמור, לאחר דיונים ממושכים בהצעת החוק, נענו אנשי האוצר לדרישתו של גפני ובכך תמנע החלת המס החדש על מי שקיבלו סכומים גבוהים חד-פעמיים כגון פיצויי פיטורין, מפדיון חסכונות, קופות גמל או ממכירת נכסים שאינם פטורים ממס שבח. באותם מקרים של הכנסה חד-פעמית, תתבצע פריסה של הסכומים שהצטברו, כאילו נתקבלו במשך 6 שנים, כך שסך הסכום השנתי בכל אחת מאותן שנים לא יגיע למדרגת הסף של מס היסף; 800 אלף שקל ומעלה.

3. הגדלת מס מעסיקים בשלוש פעימות: 0.6% ב-2013, 0.5% ב-2014 ו-0.5% ב-2015. במהלך הדיונים הסבירו אנשי האוצר, כי העלאת מס המעסיקים נועדה להגדיל את הגבייה של הביטוח הלאומי ולטפל בגירעון המצטבר של המוסד. העלאת המס, נועדה להשוות את מס המעסיקים הנהוג בישראל לרמה הממוצעת המקובלת במדינות ה- OECD. עוד טענו אנשי האוצר, כי הגירעון בביטוח הלאומי כלול בחישוב הגירעון הלאומי ועל-כן המהלך הזה התווסף למכלול הצעדים לצמצום הגירעון הכולל.