העליון: נפקח על סגן נשיא המחוזי

בהחלטה יוצאת דופן קובע שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, כי יש להטיל פיקוח של בית משפט זה על ניהולו של משפט בידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, אשר אינו מתקדם בקצב ראוי. זילברטל משתמש במפורש במונח "פיקוח", בו נעשה שימוש בדרך כלל בנוגע ליחסים בין בית המשפט לבין המשטרה בנושא מעצרים.

עמנואל ביארי מואשם בשוד של 7,800 שקל מקשישה בת 93 בירושלים. באפריל 2013 הוארך מעצרו עד תום ההליכים, הן בשל הראיות לכאורה נגדו והן משום שלחובתו 15 הרשעות כולל במעשה שוד. מאחר שביארי מוחזק במעצר מזה תשעה חודשים, התבקש אישורו של בית המשפט העליון להארכת מעצרו.

אולם, זילברטל עומד על כך שדרורי טרם קיים אפילו דיון הוכחות אחד בתיק ופורס את התקלות שאירעו. תחילה קבע דרורי את ההוכחות ל-30.10.13, תוך שהוא מציין שלדעתו די יהיה ביום אחד. בשל אילוצי בית המשפט נדחה הדיון לחודש נובמבר ולאחר מכן לחודש דצמבר - אך בשל הסערה הגדולה הוא נדחה שוב, ל-13.1.14. את אשר אירע אז מתאר זילברטל:

"למרבה הצער, הסתבר כי בסופו של דבר לא נשמעו העדים ביום 13.1.2014. נמסר, כי על-אף שהתייצבו כל עדי התביעה, ובהם המתלוננת בת ה-93, לא התקיים הדיון בשל תקלה מצד בית המשפט, כששמיעת ההוכחות בתיק הנדון נקבעה במקביל להוכחות שהתקיימו בתיק אחר, בו היה השופט הדן בעניינו של המשיב אמור לשבת כחלק מהרכב. למרות התקלה ביקש בית המשפט לשמוע לפחות את עדות המתלוננת בהמשך היום, אך בסמוך לשעה 15:30 הודע לצדדים כי מסיבות אישיות של בית המשפט הדבר לא יסתייע.

"בית המשפט החליט כי 'בשל אילוצי יומן' של בית המשפט ושל באי-כוח הצדדים הראיות תשמענה בשעות אחר-הצהריים וקבע שלושה מועדים: 15.1.2014 בשעה 15:00, 26.1.2014 בשעה 16:00 ו-4.2.2014 בשעה 16:00. מעיון ב"נט המשפט" עולה כי הדיון שהיה אמור להתקיים ביום 15.1.2014 לא התקיים בסופו של דבר, מסיבה שלא נתבררה (לא נמצאה החלטה על ביטול המועד)".

לדברי זילברטל, אין ספק שראוי להגן על הציבור מפני ביארי. "אלא שלא ניתן שלא להביע מורת רוח מקצב שמיעת - או, ליתר דיוק, אי-שמיעת - התיק העיקרי. הנתונים בקשר לכך פורטו לעיל ואין צורך לשוב ולפרטם. עד כה, על-אף שחלפו תשעת החודשים שבמהלכם אמור היה משפטו של המשיב להסתיים, על-אף שבית המשפט המחוזי העריך שנדרש יום דיונים אחד בלבד לשמיעת כל העדים ועל-אף גילה המתקדם מאוד של המתלוננת - על-אף כל אלה לא נשמע ולו עד אחד. יתרה מכך, כשכל העדים, ובהם מתלוננת באה בימים, התייצבו בבית המשפט, הם נשלחו כלעומת שבאו. כל זאת כשהמשיב נתון במעצר".

מסקנתו של זילברטל: "בנסיבות אלה ראוי אומנם להאריך את מעצר המשיב, אך בצד זאת לקיים פיקוח מצד בית משפט זה על קצב התקדמות המשפט. יפה עשתה המבקשת כשמלכתחילה ביקשה שמעצרו של המשיב יוארך אך בשישים יום, ולא עמדה על הארכה המרבית האפשרית. עם זאת סבורני כי בשלב זה יש להאריך את המעצר ב-45 יום בלבד בתקווה שלא יהיו עיכובים נוספים בשמיעת המשפט".