ד"ר אלברט סמנדרוב, תושב אזור, מבקש לאשר הגשת תביעה ייצוגית נגד מפעל
אופיס טקסטיל המרוחק מביתו במרחק של כ-350 מטרים בשמם של תושבי היישוב אזור, הסובלים מזה שנים ממפגעי ריח קשים שמקורם במפעל.
לטענתו, המפעל גרם מזה שנים רבות למפגעי ריח בעוצמה בלתי נסבלת ובתדירות גבוהה, וכי המפעל מזהם את האוויר באופן כללי ובדרך של פליטת עשן שחור.
לדברי ד"ר סמנדרוב, מפגעי הריח פוגעים בשגרת חייהם של התושבים המתגוררים במרחק מאות מטרים מהמפעל, והריחות הקשים הפכו לחלק משגרת חייהם. לטענתו, מדובר במצב בלתי נסבל ובלתי תקין המלמד על אוזלת ידן של הרשויות, באשר הליכים מנהליים תקינים במועד הרצוי היו צריכים להוביל זה מכבר לסגירתו של המפעל, אולם המפעל ממשיך להתקיים.
לדברי התובע, כבר בשנת 2008 היו בידי המשרד להגנת הסביבה ראיות לכך שהמפעל פולט עשן שחור ביחד עם ריחות קשים ועל כך שהמפעל חורג מתנאי רישיון העסק של מעורבותו באירועי זיהום אוויר, אולם רק בשנת 2011 "נזכר" המשרד לטפל בנושא מפגעי הריח שמקורם במפעל, ורק בשלב מאוחר יותר החל המשרד לטפל בתלונות התושבים על צריבות בעיניים וקשיי נשימה בשל מפגעי הריח.
בתגובת המפעל הראשונית נטען כי הוא אינו מזהה כל בעיה וכי מדובר בתלונת תושבים בודדים בעלי אינטרסים זרים. לטענת התובע, באמצעות עוה"ד אמיר ישראלי ושלומי כהן, התנהלות המפעל שערורייתית וגם לאחר שגרם למפגעי ריח, רעש ועשן שחור משך שנים רבות, וגם לאחר שהמשרד להגנת הסביבה "נזכר" סוף-סוף לנקוט נגדו בפעולות, המשיך המפעל להתעכב ולהשתהות במילוי החובות אותן ממילא היה עליו למלא מהיום הראשון לפעילותו.
לסיכום טוען התובע כי אין זה מתקבל על הדעת כי במשך שנים כה רבות יגרום המפעל לזיהום אוויר, עשן שחור, ובעיקר למפגעי ריח חוזרים ונשנים תוך גרימת סבל לתושבי האזור, וכי אמצעי הזהירות בהם היה המפעל צריך לנקוט מראש יינקטו בדיעבד אם בכלל, באופן חלקי ולאחר שנים רבות.
התובע סבור כי התנהלות המפעל מצדיקה הגשת תביעה ייצוגית בעניינו, במסגרתה יפסוק בית המשפט פיצויים לטובת תושבי אזור הנפגעים בשיעור הולם. התובע מעריך את סכום הפיצויים הכולל ב-30 מיליון שקלים.
בנוסף לסעד הכספי מתבקש בית המשפט להורות למפעל לנקוט בפעולות הנדרשות בהתאם לקביעתו של מומחה שימונה מטעם בית המשפט, על-מנת למנוע את המשך גרימתם של מפגעי הריח.
