|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סרבן גט ישלם 700,000 ש"ח כפיצוי נזקי בשל סרבנותו
|
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל תביעת נזיקין אותה הגישה אישה כנגד בעלה ● הבעל סירב ליתן גט במשך 10 שנים ● עכשיו הוא יפצה את האישה
|
|
סרבת בת 10 שנים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל תביעת נזיקין אותה הגישה אישה כנגד בעלה, לפצות אותה בגין סרבנותו ליתן לה גט במשך למעלה מ-10 שנים, בית המשפט קבע, כי הנתבע ישלם לתובעת כפיצוי נזיקי לא ממוני סך של 600,000 ש"ח, ופיצויים מוגברים בסך של 100,000 ש"ח, בשל חומרת מעשיו.
|
|
הצדדים נישאו בראשית אפריל שנת 1997, בעקבות שידוך. הצדדים התגוררו
תחת קורת גג אחת משך כשלושה חודשים בלבד, בסופם, בחודש יולי 1997, ברחה האישה מפני אלימותו הקשה של הבעל, כשהיא בהריון. מאז ועד היום ומזה כ - 11 שנים, הצדדים אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים הליכים משפטיים בבימ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבני, לרבות תביעה אשר הוגשה והוכרעה למזונות הקטין, ותביעות הדדיות לגירושין.
לטענת האישה בין השנים 1997 ל - 2005 התקיימו 25 דיונים בבית הדין הרבני בתביעת הגירושין ומזונות אישה, מתוכם הבעל לא הופיע ל -10 דיונים, וכשהופיע לדיונים היה זה באמצעות צווי הבאה. בית הדין הרבני חזר וקבע כי אין מקום לחיים משותפים בין בני הזוג, וכי על הבעל מוטלת מצווה לגרש את אשתו. בנסיבות אלה, בחלוף השנים ומשברור כי נישואיי הצדדים הסתיימו, על הבעל ליתן גט לאשתו.
|
|
לטענת האישה, הבעל במזיד מסרב לתת לה גט, ביודעו כי הדבר מסב לה סבל רב. מבחינה משפטית טוענת האישה כי "סרבנות גט" היא עוולה נזיקית, על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ועל התובע לפצותה בגין העוולה האמורה.
הנתבע טוען כי מבחינה משפטית על פי גישת מלומדים יש לפסוק פיצוי נזיקי במקרים בהם חייב בית הדין הרבני את הבעל במתן גט, ושלא כבענייננו. כאשר נדחתה תביעת האישה לחיוב בגט לא קמה לה העוולה לחבות בדיני הנזיקין בגין הפרת חובה חקוקה.
לעניין עוולת הרשלנות טוען הנתבע כי בתביעה לא התגבשה חובת הזהירות משבענייננו עסקינן בזוג חרדים שומרי מצוות, אשר מכפיפים עצמם להוראות מערכת דין תורה ושיפוט רבני, וככאלה אמורים להישמע ולציית לפסקי בית הדין הרבני בעניינם.
|
|
- אין הכרח כי ביה"ד הרבני יחייב גט - ניתן לקבוע האם קיימת סרבנות גט בהתאם לראיות, נסיבות והוכחות, וכן לדון לגופא בתובענה לפסיקת פיצוי בגין נזק הנובע מסרבנות הגט, אף במקרים בהם ביה"ד הרבני מסתפק בהמלצה ליתן גט בלבד.
- היפר חובה חקוקה - אחד התנאים לגיבושה של אחריות במסגרת העוולה של הפרת חובה חקוקה הוא כי החיקוק שביסוד החובה נועד "לטובתו או להגנתו" של התובע.
- חובת זהירות מושגית - בעניינן של מסורבות גט מתקיימת כמעט מאליה חובת הזהירות המושגית, מעצם קיומה של מערכת הנישואין וכל הזכויות והחובות הנלמדות ממנה.
- מהו נזק? - נקבע - נזק מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין, כאובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן וחיסור כיוצאים באלה, כאשר בהתאם לפסיקה ההגדרה רחבה דיה בכדי לכלול נזק שאינו מוחשי או ממוני, כגון פגיעה נפשית, פגיעה האוטונומיה, סבל, צער, עגמת נפש וכיו"ב.
|
|
- בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן
- בפני השופטת טובה סיוון
- בשם התובעת: עו"ד סוזן ויס
- בשם הנתבע: עו"ד אברהם ויס
|
|
|
תמ"ש 24782/98 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 12.12.08).
|
|
| תאריך:
|
09/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
09/01/2009
|
|
שריתה מעוז
|
|
סרבן גט ישלם 700,000 ש"ח כפיצוי נזקי בשל סרבנותו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חבר הכנופיה
|
11/01/09 19:19
|
|
|
היות והמערערת לא הציגה כל פרטים באשר למקום עבודתה המיועד, והיות ובעבר נמצאו סתירות בגרסתה, למרות המדיניות המקלה כלפי עובדים זרים, במקרה זה אין להאריך את שהות המערערת בישראל. כך קבע (יום ד', 7.9.08) שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בערעור שהגישה המערערת, עובדת זרה אזרחית גרוזיה, על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים לגרשה מן הארץ. לטענת המערערת, היא השקיעה כספים רבים בהגעה לישראל, אולם משהחלה לעבוד בארץ בסיעוד נאלצה לעזוב עבודתה תוך פרק זמן קצר היות ושכרה לא שולם לה, וכי היא עושה כל שלאל ידה בכדי לאתר מעסיק חדש.
|
|
|
|
|
"בשל מסוכנותם של הנאשמים מחד, ובשל התמשכות ההליכים מאידך, יש להאריך את מעצרם של הנאשמים ב-30 יום, וזאת בתקווה שבפרק זמן זה, אם לא תנתן הכרעת דין, לפחות יקבע מועד להכרעת דין". כך קבע (יום ד', 7.1.09) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בדיון להארכת מעצר שביעית במספר, שנתקיים בעניין הנאשמים למשפחת אבוטבול בפרשת הרצח של רענן לוי ז"ל.
|
|
|
|
|
בית הדין הצבאי לערעורים כבר הפחית את עונשו של מסיע המחבל מ-28 ל-24 שנים. בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הצבאי לערעורים, ומתערב אך ורק במקרים של פגמים חמורים בעסקת הטיעון. כך קבע (יום ג', 6.12.09) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בעתירה שהגיש העותר כנגד גזר דינו של בית הדין הצבאי לערעורים בעניינו.
|
|
|
|
|
עם ביטול המכרז הקודם, אשר היה תפור למידות איקאה, קיבלו העותרים את מבוקשם, ועל כן בקשתם לסעד זמני הופכת למיותרת. כך קבעה (יום ג', 6.9.08) שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, בבקשה לסעד זמני שהגישו המערערים, ואשר בה נתבקש בית המשפט העליון לעצור את פרסום המכרז החדש.
|
|
|
|
|
"בעל דין היוזם הליך כלפי יריבו, תוך גרירתו להוצאות, חייב להניח כי אם יידחו טענותיו, יחוב הוא בהוצאות יריבו". כך פסק (יום ב', 5.1.09) רשם בית המשפט העליון יגאל מרזל בבקשה שהגישו קטינים, פלשתינים שנולדו בישראל, ואשר בית המשפט העליון אישר את הישארותם בישראל, לפסיקת הוצאות בעניינם.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
