הפתעה: פשיטת הרגל של חברת הבנייה חפציבה, ב-2007, הסתיימה בעודפי עתק של 118.5 מיליון שקל, אומנם לאחר שהבנקים מחקו חלק מהחובות. דוח שהגיש המנהל המיוחד של הקבוצה, עו"ד יצחק מולכו, לבית המשפט, מגלה כי 13 החברות של חפציבה רשמו עד סוף 2015 עודף תקבולים של 95.1 מיליון שקל, לחברת ג'רוזלם עודף של 15.7 מיליון, לחברת צמרות עודף של 4.5 מיליון, ולחשבון פשיטת הרגל של בועז יונה עודף של כ-3.2 מיליון שקל.
הדוח שהגיש מולכו איננו אומר או ממליץ מה לעשות בעודפי הכספים הגדולים הללו,שכמעט כולם מופקדים בקופתו של כונס הנכסים הרשמי. אין שום המלצה, למשל, להחזיר כספים לקוני הדירות, שבמקרים רבים (כמפורט בהמשך) נאלצו להוסיף כספים מעל הנקוב בחוזים, כדי לקבל את דירתם.
המרוויחים הגדולים: יצחק מולכו ונחום פריידקס
עוד מגלה הדוח, שהמרוויח הגדול מפשיטת הרגל הוא המנהל המיוחד עצמו, עו"ד מולכו: הוא קיבל עד סוף 2013 כ-20.3 מיליון שקל. את עיקר הסכום, 17.7 מיליון שקל,קיבל בגין ניהול חברות חפציבה. כן קיבל 2.5 מיליון שקל בגין ניהול חברת גלובל הציבורית של הקבוצה, ועוד 130 אלף שקל מניהול פשיטת הרגל של יונה.
מרוויח גדול שני הוא רואה החשבון
נחום פריידקס, שקיבל 6.2 מיליון שקל בעד בדיקת החשבונות של החברות ומתן האישורים המקצועיים הדרושים.
על-פי מולכו, שכר הטרחה שקיבל איננו מוגזם, וחושב לפי 260 שקל לשעה. לדוגמה, ב-2012 עבד 6,843 שעות, וקיבל בתמורה 1.78 מיליון שקל.
הפעילות העיקרית נעשתה במשך שש שנים ויותר בקבוצת 13 החברות העיקריות של חפציבה, שהיו פעילות בבניית אלפי דירות בכל הארץ. שוב, למרבה ההפתעה, הסתימה פעילות זו בעודף גדול, 95.1 מיליון שקל. פעילות הכינוס הניבה הכנסות של כ-143 מיליון שקל. ההכנסות העיקריות: תשלומי דיירים 20 מיליון שקל, מכירת נכסים 60.7 מיליון שקל, עודפים מסיום פרויקטים בבניה 23 מיליון שקל, הכנסות מכספים שהופקדו בכונס הנכסים הרשמי 11 מיליון שקל.
בין הנכסים שנמכרו יש להזכיר את מכירת מגרש בקר-רוטמן בכ-26 מיליון שקל, ומכירת מגרש בחדרה ב-12 מיליון שקל. בנוסף מכרו מניות של חברת מרלז ב-9.5 מיליון שקל.
סך ההוצאות בקבוצת החברות הגיעו ל-45.7 מיליון שקל, כשרוב הסכום הוא תשלום שכר טירחה למולכו, פריידקס ואחרים. המהנדס אבי אודווין, למשל, קיבל 580 אלף שקל. סעיף גדול נוסף הוא פרעון חוב של 11.1 מיליון שקל ל
בנק לאומי.
1.1 מיליון שקל לדר, 580 אלף לרימר
חברת ג'רוזלם, השייכת לקבוצת חפציבה אך פעלה בנפרד, הניבה עודף של 15.7 מיליון שקל. ההכנסות העיקריות: מכירת מגרש ברומניה ב-15.1 מיליון שקל, מכירת אגרות חוב ב-7.5 מיליון שקל, מכירת מגרש בזכרון יעקב בכ-1.9 מיליון שקל. ברשימת ההוצאות מופיע שכר של 1.1 מיליון שקל שקיבל מנהל החברה יאיר דר, ושכר טירחה של 580 אלף שקל שקיבל עו"ד רימר.
חברה-בת אחרת, צמרות, סיימה את פעילותה בעודף של 4.5 מיליון שקל. ההכנסה העיקרית הייתה מכירת נכס בפתח תקוה ב-4.7 מיליון שקל.
ניהול פשיטת הרגל של
בועז יונה, שהיה בעל השליטה בחברות, הסתיים בעודף של 3.17 מיליון שקל. חשבון פשיטת הרגל קיבל 1.87 מיליון שקל בתוקף הסדר פשרה משנת 2010, שפרטיו אינו מופיעים. כן קיבל החשבון 1.4 מיליון שקל מהסכם פשרה עם בנק דיסקונט.
בשנת 2008 חייב בית המשפט המחוזי בירושלים את יונה לשלם פיצויים של 8 מיליון שקל לקוני הדירות שנפגעו. הדוח שהגיש מולכו אינו מוסר מידע בעניין זה. ידוע, שהווילה של בועז יונה ואשתו בירושלים נמכרה לפני שנים ב-6 מיליוני שקלים, וייתכן שסכום זה שימש לתשלום הפיצויים שפסק בית המשפט.
מולכו קיבל את שכר הטרחה שלו על-פי החלטות בית המשפט בירושלים. לא תמיד קיבל מה שדרש. לדוגמה בשנת 2010 דרש כ-3.5 מיליוני שקל בעד ניהול חברת גלובל, אך בית המשפט אישר לו רק 2.5 מיליון שקל, מתוך זה סכום מסוים הועבר לכונס הנכסים.