"אנחנו מצויים במאבק קשה מול עבריינות מתוחכמת, וטוב שיש כלים שמאפשרים לפגוע בכיסם של עבריינים. אבל – וזה אבל גדול – אני לא מקבל את הקונספט של ענישה כלכלית לעבריינים. אין דבר כזה. אנשים אמורים להיענש בהתאם לחוק על העבירות שביצעו, אבל אי-אפשר לדבר על חילוט והמשמעות ההרתעתית שלו בנשימה אחת עם ענישה. החילוט מטרתו להוציא את הגזל מפיו של העבריין".
כך אומר (יום ו', 4.7.14) שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין. הוא מדגיש, שהחילוט אינו עוסק בעבירה אלא בפירותיה או באמצעים ששימשו לביצועה. עוד ציין, כי הרכוש המחולט אינו רק מי שנמצא בצורה ישירה בשליטת העבריינים, ויש למצוא גם את הרכוש הנמצא בשליטתם האפקטיבית – מה שלא תמיד קל להוכחה; "על זה המלחמה הגדולה".
בהתייחסו לרכוש שניתן לחלט אמר דנציגר, כי ניתן לחלט את הכספים כולם אם העבריין ערבב "כספים מלוכלכים" בתוך רכוש לגיטימי, אם לא ניתן יהיה להפריד ביניהם. הוא הדגיש, כי יש להקפיד על מתן זכות הטיעון למי שעומדים לחלט את רכושו, גם אם לכאורה הדבר מחליש את עוצמתו של כלי זה – שכן מדובר בהליך פלילי, בו כל ספק צריך לפעול נגד החשוד/הנאשם.
מדוע הנאשם התעקש?
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, ציין שכל סניגור יאמר שסוגיית החילוט תהיה השיקול הראשון בדרך להסדר טיעון – וזאת למרות שעל-פי החוק לא מדובר בענישה. "צריך להבין איך הדברים נראים מהצד השני", הסביר.
"סיימתי לאחרונה את התיק של הזהב השחור, ואחרי ימים שלמים של דיון הבנתי שהנאשם רוצה לנהל אותו – אחרי שהודה בחקירתו עשרות פעמים – משום שהמדינה ביקשה לחלט ממנו 14 מיליון שקל ועוד 160 קילו זהב. זה הטריד אותו הרבה יותר מאשר עשר שנות מאסר. נאשמים רואים את זה כעונש חמור מאוד".
כבוב הזכיר, כי בניגוד לחילוט שהוא חלק מגזר הדין – ניתן לתפוס את כל רכושו של חשוד עוד בטרם הוא בכלל יודע שיש חקירה נגדו. "זו סנקציה מאוד קשה, גם אם לא נגיד עונשית – וצריך להיזהר מאוד בהפעלת הכוח העוצמתי הזה שנמצא בידי רשויות התביעה כדי שלא לפגוע בטווח הארוך בזכויות אדם", הדגיש.
לדברי כבוב, הליך החילוט הוא סיוט לשופט פלילי, שכן עליו להתייחס לסוגיה זו בנפרד מסוגיית הענישה – והנאשם יטען שיש להביא בחשבון את הצד הכספי. בתיק אחד כזה שנוהל בפניו, אמר, התחיל למעשה משפט אזרחי בן שבע-שמונה ישיבות עם עשרות מחזיקים, טוענים לזכות, שמאים ומעריכי שווי בנוגע לרכושם של הנאשמים. לצד זאת התעוררה השאלה האם יש לעכב את מתן גזר הדין, כאשר חלק מהנאשמים עצורים עד תום ההליכים.
התמודדות במישור האזרחי
ראש תחום אכיפה משולבת בפרקליטות המדינה, עו"ד שרון פרידמן, הסכים שהחילוט הוא שיקול מרכזי בשיקולים של עבריינים האם לחתום על הסדרים. "מבחינת עבריינים רבים, המשמעות של מאסר היא רק לשנות את הכתובת והפקס של העסק, שאותו הם ממשיכים לנהל מהכלא. לכן החילוט כל כך חשוב, כי זה פוגע במניע לעבריינות".
ראש הרשות לאיסור
הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, הבהיר שחובת הזיהוי שתחול על עורכי דין ורואי חשבון לא תהיה על פעולות משפטיות או על ייצוג שוטף, אלא כאשר הלקוחות יבקשו לבצע עבורם פעולות פיננסיות. במסגרת פשרה עם הלשכות צפוי להיקבע, כי אי-דיווח כאשר קיים חשש להלבנת הון, יהווה עבירה אתית. לנדס עמד גם על חשיבות הפיקוח על הצ'יינג'ים באומרו: "לכל ארגון פשיעה יש צ'יינג'".
פרקליט מחוז חיפה (אזרחי), איתן לדרר, ציין את חשיבות הפעילות במישור האזרחי נגד עבריינים, באומרו שפעולות כאלו מפתיעות אותם. "עם המשטרה הם יודעים להתמודד, אבל הם לא יודעים להתמודד עם משרד הבריאות, משרד הרווחה וכו'. התוצאה היא, שהביקורות בתחומים הללו מביאות לסגירת עסקיהם של העבריינים".
עו"ד אבי עמירם הציג את הצד השני של הנושא: "מאיר אברג'יל מנסה כבר זמן רב לייצר פעילות לגיטימית. אבל כל רגע המשטרה תופסת ומזמנת את עובדיו, רודפת אותו. אדם קם אחרי ששילם את חובו לחברה, מנסה להקים עסק לגיטימי והשלטונות רודפים אחריו.
השופטים חותמים על צווי התפיסה כמעט בלנקו", טען.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
