"החוק למע"מ 0% על דירות יד ראשונה לצעירים אינו אידיאלי, אבל להערכתי יעמוד במבחן חוקתי של בית המשפט העליון" - אמר (יום ד', 16.7.14) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. הודעתו מנוגדת לחוות דעת בכתב של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד
איל ינון, שלפיה החוק אינו עומד במבחן "התכלית הראויה", ולכן יפסל על-ידי בג"ץ לאור הפרת עקרון השוויון.
עו"ד ליכט אמר כי היועץ המשפטי לממשלה התנגד להצעת החוק, אך שינה את דעתו לאחר שהוכנסו בה תיקונים מהותיים: נקבע כי גם מי שלא שירתו יקבלו פטור על דירות שמחירן עד 950 אלף שקל, וכן הוקלו התנאים לקבלת הפטור לדירות שמחירן עד 1.6 מיליון שקל. ליכט אמר כי המשפטנים אינם בודקים את הצד המקצועי-כלכלי של הצעת החוק, אלא רק את הצד המשפטי שלה.
היו"ר: נביא את החוק לאישור סופי תוך שבועיים
יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי בדעתו לסיים את הדיון על הצעת החוק תוך שבועיים, ולהביאו לאישור הכנסת עוד במושב הקיץ הנוכחי, המסתיים בראשית אוגוסט. הוא אמר כי אם החוק לא יאושר עתה, צפויה דחייה של ארבעה חדשים באישורו, והדבר יחריף את הקיפאון הנוכחי בשוק הדיור. עם זאת יש לזכור, שהוא עצמו אמר שעדיף לתת מענקים מאשר לבטל מע"מ; לא ברור אם יציע תיקון יסודי לחוק בכיוון זה.
נשיא הקבלנים נסים בובליל הציע להחיל את הפטור ממע"מ רק על דירות שיבנו לאחר שהחוק יכנס לתוקף. כך הוא מקווה להפשיר את הקיפאון הנוכחי השורר בשוק הדירות העממיות, מכיוון שהקונים-בכח יידעו, שיקבלו פטור ממע"מ רק על דירות שבניתן תתחיל לאחר הפעלת החוק, הצפויה ב-1 בספטמבר.
כמעט כל חברי הכנסת שהשתתפו בבדיון הביעו התנגדות להצעות החוק, מזוויות שונות. רשימת המתנגדים כוללת את נציגי כמעט כל סיעות הבית - כרמל שאמה-הכהן מהליכוד, זבולון כנפט מהבית הלאומי,
אראל מרגלית ו
סתיו שפיר מהעבודה,
אלעזר שטרן מהתנועה,
משה גפני מיהדות התורה ונציגי הסיעות הערביות.
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, בן ציון ליברמן, אמר בדיון כי חוק זה כשלעצמו לא יביא להוזלת הדירות, ולכן מוצע לשלב אותו עם תוכנית הרשות למכור דירות ב"מחיר מטרה", שכבר אושרה על-ידי מועצת הרשות (להפעלת תוכנית זו אין צורך בחקיקה).
נשיא לשכת רואי החשבון, דוד גד גולדברג, התריע שהחוק המוצע יגביר את אי-השוויון בין האזרחים.
לאור הדעות הסותרות של משפטנים בכירים בשירות המדינה בנושא זה, נראה כי לא יהיה מנוס מהעברת החוק לביקורת של בית המשפט העליון. הדבר יכול להיעשות לאחר אישור החוק בקריאה שניה ושלישית בכנסת. אדם הנוגע בדבר (כגון מי שקונה דירה יד ראשונה ועלול להיפגע אישית) או גוף ציבורי, שיעתור לבג"ץ נגד החוק, בטענה שהוא סותר חוק יסוד.
בית המשפט העליון עשוי, במקרה כזה, להוציא צו מניעה שיעכב את הפעלת החוק עד למתן החלטה של בית המשפט.
אפשרות אחרת היא, כמובן, שוועדת הכספים לא תאשר את הצעת החוק, או שתכניס בה שינויים שיבטלו את הצורך לפנות נגדו לבית המשפט העליון.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
