העליון ממליץ כיצד לפרק משרדי עו"ד

כאשר מתפרקת שותפות של בעלי מקצועות חופשיים המעניקים שירותים, מוטב שהשותף הפורש יקבל במזומן את שווי חלקו במקום לפרק אותה. כך סבור בית המשפט העליון.

השופט חנן מלצר אומר (2.10.14), כי אכן הכלל הרגיל הוא שיש למכור את נכסי השותפות ולחלק את התמורה בין השותפים. והוא ממשיך: "אין ספק שראוי להחריג מהכלל הדווקני, שייתכן שלעיתים הוא ישים עדיין לגבי שותפות מסחרית 'רגילה', שעיקר נכסיה הם מקרקעין, או מיטלטלין מוחשיים (שאותם ניתן למכור למרבה במחיר) - מקרים שבהם מדובר בשותפות מקצועית, כגון: שותפויות של עורכי דין, אדריכלים או רואי חשבון, או בעלי מקצועות חופשים אחרים, באשר 'עסקיה של שותפות' כזו כוללים, בין היתר: מתן שירותיים אישיים ללקוחות".

מלצר לומד זאת בעיקר מן הדין האנגלי, שהוא הבסיס לפקודת השותפויות הישראלית: "דיני השותפויות האנגליים מכירים בכך שחיסול עסקיה של שותפות מקצועית בעקבות פירוקה, יכול להיות בעייתי ביותר, בין השאר, מאחר שהשותפות עוסקת לעיתים קרובות בפרויקטים, או בהליכים בעלי אופי נמשך, שעלולים להיפגע מחיסול העסקים המלא. המדובר בעיקר בשותפויות של: עורכי דין, אדריכלים, או רואי חשבון, או בעלי מקצועות חופשיים אחרים (להבדיל משותפויות בעסקים אחרים).

"על כן, כאשר שותף בשותפות מקצועית שכזו מבקש לפרק את השותפות ובית המשפט משתכנע כי לא יהיה זה ראוי לחסל את עסקיה של השותפות (או כאשר השותפים ערכו ביניהם הסכם המסדיר אחרת את סיום השותפות) - ניתן, במקרים המתאימים, לערוך לשותפות מעין 'פירוק טכני' (Technical Dissolution), שמשמעו כי השותפות אכן מתפרקת להלכה, ואולם למעשה היא ממשיכה להתקיים כמו שותפות חדשה, וזו כוללת את כל השותפים הקודמים חוץ מהשותף שפרש".

עוד אומר מלצר, כי כדי לבצע בפועל מהלך זה, רשאי בית המשפט למנות מומחים מטעמו, שיעריכו את חלקו של השותף הפורש. עם זאת, מומחים אלו לא יכולים להיות בעלי סמכות להכריע, וההכרעה נתונה אך ורק לבית המשפט המחוזי המתאים.


שינויים בפרטי המתווה


הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לאשר בעיקרו את המתווה שקבע בשנת 2009 השופט המחוזי מגן אלטוביה לפירוק השותפות בין עוה"ד שרגא בירן וצדקיהו הרמולין. על-פי מתווה זה, שני מומחים - רו"ח יוני קפלן ועו"ד אלקס הרטמן - יעריכו את שווי נכסיה של השותפות ואת שווי חלקו של הרמולין, ויתר השותפים ישלמו לו תמורת חלקו. מלצר הכניס מספר שינויים בפרטי המתווה, והעיקרי שבהם: קביעה לפיה קפלן והרטמן יגישו המלצות לבית המשפט והוא אשר יכריע.

מלצר מעיר גם לגבי אופן חישוב שווי הנכסים, לנוכח העובדה שבירן ממשיך לתת טיפול ללקוחות שטופלו בזמנו בידי הרמלין. "על כן קביעת המסקנות בנושא זה צריכה להיות פרי בירור קפדני של כל עסקה, הליך, זכות או נכס כזה לגופם (אשר גם הזמן שחלף תרם לגיבושם), ובשים לב לכלל הנסיבות הרלוונטיות (לרבות: מועד ההתקשרות ונסיבותיה, כוונת הצדדים, כפי שהיא נלמדת מחוזה ההתקשרות בין השותפות לבין הלקוח, מידת המעורבות של עו"ד הרמולין בעבודה על התיק, או על הפרויקט וכיוצא באלה)".

הנשיא אשר גרוניס והשופטת דפנה ברק-ארז הסכימו עם מלצר. את בירן ייצגו עוה"ד רם כספי, ניר כהן, תמיר ברנשטיין ורוני לפן, ואת הרמולין - עוה"ד יוסי שגב, סיני אליאס, אורי אדלשטיין, בועז שגב.