מה שהתחיל בן-גוריון בהכרזה על מדינה יהודית בארץ ישראל, מגיע היום בהכרזה הרצוגית בוויתור ערכי על צביונה של הארץ, והשמדה של החזון הציוני מהמצע האידאולוגי של מפלגת העבודה, כן אותה מפלגה שחבקה את בן-גוריון שבמושגים של היום, דעותיו מוגדרות כימין קיצוני או לכל הפחות משיחי הזוי, חובקת ליצני הדור שעושים כל הצגה אפשרית למצוא חן ורק הכיסא יעדם כי אם לא הארץ, שהרי הססמה שטבעה על לשונם לא אחדות העם ולא ירושלים של זהב, אלא רק לא ביבי ... כן יש בו משהו שמפחיד אותם, מרתיע אותם שאין בקרבם מנהיג במידותיו עם חזון ורעיון לשמור על הארץ וביטחון אזרחיה, רק לא ביבי.... כי אין אחד שהעז לעמוד מול האתגרים שמציבים לו האחים המוסלמים של אובמה, והאחים המוסלמים של אבו-מאזן והאחים המוסלמים של אירופה, והאחים המוסלמים של הרצוג, ציפי וגלאון.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
