התקשורת היא גורם מרכזי וזרז התורם לעיצוב ולהיווצרות של דעת-קהל, טרנדים, תדמיות ודימויים, והלך רוח ציבורי-חברתי-פוליטי. התקשורת לא רק משקפת מציאות, אלא משפיעה על עיצובה והבנייתה באמצעות העצמת ויצירת מודעות, תודעה ותובנה ציבורית. התודעה הציבורית נוצרת במישורי היזון חוזר הדדיים ומשולבים: אינטלקטואלי-קוגניטיבי-חווייתי-רגשי ויצרי, תוך שימוש בשפה, במונחים ובשיח.