אחרי סדרה ארוכה של דיונים ואחרי שבקדנציה הקודמת ועדה ציבורית המליצה להפקיע מידי ועדת הכספים את הסמכות לאשר רשימות עמותות הזכאיות לפטור ממס על תרומות, החליטו (יום ד', 9.6.15) חברי ועדת הכספים, פה-אחד, להשיב את הסמכות הזו לידיהם.
מטרת המהלך, לאפשר דיון פומבי ושקוף במתן ההטבה לעמותות, זאת במיוחד לאור העובדה שחסרים קריטריונים ברורים בידי רשות המיסים למתן ההטבה, מלבד בדיקת ניהול תיקן, עמידת העמותות במטרות שלשמן הוקמו ועוד מס' בדיקות לגבי חוקיות העמותות וכד'. מדובר בפרוצדורה שבסופה עמותות חברתיות מ'המגזר השלישי' מקבלות אישור לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה המקנה פטור ממס על תרומות הניתנות להן.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה) פתח בהסבר על המהות של ההטבה: "המנגנון של סעיף 46 לפקודת מס הכנסה נועד על-מנת לסייע במקומות שהמדינה משכה ידיה מהעיסוק בהם. מדובר במטרות חברתיות שונות החל מסעד ורווחה, דת, חינוך, ספורט, תרבות וכד'. כלומר המדינה נמנעת מתקצוב ישיר של תחומים מסוימים אז לפחות מאפשרת מעט סיוע למי שעושים את העבודה במקומה".
גפני הסביר מדוע בכוונתו להחזיר את הנוהל הישן לאישור סעיף 46 בוועדת הכספים, כפי שהיה בטרם המלצות הוועדה הציבורית בראשות השופטת בדימוס,
שרה פריש, בכנסת ה- 19 ואמר: "בניגוד לממשלה, ועדת הכספים פועלת על-מנת להפחית בביורוקרטיה. במנגנון של סעיף 46 אין ביורוקרטיה מיותרת, נעשית עבודה יעילה ע"י רשות המיסים ורשם העמותות וועדת הכספים רק מאשרת בסוף התהליך. מדובר בדבר חשוב, שכן זהו מנגנון שמהווה תחליף להיעדר פעילות ממשלתית, לאחר שהמדינה יצאה מאותם תחומים. מעבר לכך, הממשלה מקבלת החלטות, כמו פיצויים לתושבי הדרום בעקבות צוק איתן, אך בפועל הביורוקרטיה מעכבת תהליכים ומונעת את ביצוע ההחלטות. כך למשל, רבים עדיין לא קיבלו פיצויים".
"הטענות שוועדת הכספים היא גוף פוליטי ועל-כן יש להפקיע ממנה וכן משר האוצר את הסמכות לאשר את מתן סעיף 46 לעמותות ולהאציל את הסמכות הזו לפקידים, בעייתית ופועלת בניגוד לרציונל לפיו אנחנו פועלים להפחית ביורוקרטיה" אמר גפני והוסיף: "מנגד, לקיים דיון ציבורי פתוח ושקוף בבקשות של העמותות השונות. ועדת הכספים היא אכן גוף פוליטי, שבחודשים הקרובים הולך להחליט על הוצאות המדינה בלמעלה מ-400 מיליארד שקל בשנה. נכון ההחלטות של חברי הכנסת הן פוליטיות של נבחרי ציבור לטובת הציבור. הכל צריך להיעשות מעל לשולחן וכאן בדיון הציבורי הפתוח זה המקום לעשות את הדברים. זו דמוקרטיה במיטבה. אנחנו לא
קוריאה הצפונית, שם המנהיג מחליט בעצמו מה לתקצב ומה לא, למי לתת איזו הטבה ולמי לא. הנוהל עליו המליצה ועדת פריש, לפיה הכל ייעשה ע"י הפקידים וועדת הכספים רק תקבל פרק זמן של שבועיים על-מנת להודיע אם יש התנגדויות, מונע דיון ציבורי אמיתי, בוודאי במצב של היעדר קריטריונים ברורים בעניין, דבר עליו העיר אפילו בג"צ".
היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, אמרה כי "ועדת פריש הוקמה בעקבות בג"ץ ויפאסנה, עמותה שעתרה כנגד החלטה שלא להעניק לה אישור על סעיף 46. בג"ץ העיר שקיימת בעיה בהפעלת השיקולים בהיעדר קריטריונים ואכן ועדת הכספים פעלה על-מנת לקדם קריטריונים בחקיקה. עמדת רוב חברי ועדת פריש הייתה שיש להפחית את מעורבות שר האוצר וועדת הכספים. הטענה הייתה שזה יוצר סרבול של התהליך שכולל בדיקת רשות המיסים ורשם העמותות, אישור השר ואישור סופי בוועדת הכספים. אני חושבת שוועדת הכספים חשובה לתהליך, כי זה המקום היחיד שמתקיים בו דיון ציבורי שקוף. בהיעדר קריטריונים והתהליך לא שקוף לעמותות, אז כאן הכל חשוף. נכון לשלב את הוועדה כגורם מפקח על עבודת הממשלה ושהוועדה תראה את התמונה הכוללת של העמותות שקיבלו אישור ואלו שסורבו". אפיק ציינה עוד, ש"וועדת הכספים לא יכולה להתפרק סתם כך מסמכותה זו. כל עוד לא מתקנים את החוק זו הסמכות של הוועדה. אין לוועדה למי להאציל את סמכותה". לבסוף סכימה, כי היא ממליצה "להמשיך בדרך הקודמת ולשדרג אותה, כך שחברי ועדת הכספים יקבלו את הרשימות מראש ויוכלו לשאול שאלות בוועדה וההצבעה לא תהיה על כל הרשימה כמקשה אחת".
גפני הודיע שמעתה הנוהל המוסכם והמאושר ע"י הייעוץ המשפטי לוועדה יהיה כי כל רשימה שתוגש לוועדה מרשות המיסים תועבר עוד בטרם הדיון בה לעיון חברי הכנסת. כל חברי הכנסת יוכלו לערער על עמותות ספציפיות וניתן יהיה להוציא עמותות ספציפיות מהרשימות. עוד הודיע, "נשכלל את הרשימות, כך שיכללו גם שם היישוב שבו מתנהלות העמותות, שמות יושבי הראש או המנכ"לים, שמות הגזברים או המזכירים, מהות הפעילות, אישור ניהול תקין ואישור רשם העמותות".
במסגרת החזרה לנוהל הישן, הוסכם שרשות המיסים תיידע את הוועדה האם מתקיימת חקירה כנגד עמותה המבקשת את ההטבה, ללא קשר לעמידתה בתנאים לקבלתה וזאת לבקשת ח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני).
מנהל מחלקת מלכ"רים ברשות המיסים, ארז אורעד, אמר כי "הנוהל לאישור סעיף 46 נועד דווקא להקל על העמותות ואנחנו פועלים לקצר הליכים. בעבר היה לוקח בממוצע 3-4 שנים עד שעמותה קיבלה את האישור וכיום זה עומד על שנה לכל היותר. הנוהל לפי ועדת פריש נתן די זמן להתנהל מולנו לפני שמפיצים לידיעת הציבור אילו עמותות מקבלות ואילו לא, כי אחרי שמפיצים לציבור עולות שאלות פוליטיות למה לעמותות א' מאשרים ולב' לא". אורעד ביקש להותיר את הנוהל של ועדת פריש על-כנו. בקשתו נדחתה ע"י הוועדה.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
