"למרות שכל הגורמים מסכימים שקווי חיץ מצילים חיים, איננו מצליחים להגיע לפריצת דרך ולביצוע התוכניות. כך אומרת (יום ד', 9.9.15) יושב-ראש ועדת המשנה לשירותי כבאות והצלה ח"כ
נאוה בוקר, בדיון על יצירת קווי חיץ בין יערות לישובים, "ההשקעה בקווי החיץ הרבה פחות משמעותית ביחס למשאבים שהמדינה תיאלץ להשקיע בהעדרם, כשהאש מתפשטת".
יצחק סויסה, קצין יערות במחוז חוף: "אצלנו עובדים אינטנסיבית, בחיפה, בנשר ובטכניון. אנחנו לקראת התחלה בטבעון. תוכנית העבודה הוכנה על-פי טיוטת התקנות שטרם אושרו. הבעיה הקשה היא העיכוב באישור התקנות. זה גורם לבעיות תקציב. כבר ארבע שנים דנים איך מתקצבים את קווי החיץ. יש גם הרבה התנגדויות של תושבים, בעיקר בטבעון. אנשים נחושים לא להוריד עצים".
נועה שטיינר, מרכזת שטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה: עלות קו חיץ 150 מטר לדונם ועלות אחזקתו היא 500 ש"ח לדונם לשנה. חייבים תקציב רב-שנתי כדי לתחזק את קווי החיץ. על-מנת למנוע שריפות חשוב מאוד גם כיסוח עשבוניים, כי כשאתה מקים אזור חיץ אתה מגביר את דליקות השטח".
דוד אריאלי, ראש מועצת קריית טבעון: "אני לא מבין את אטימות המערכת. תקצוב כל קווי החיץ לא יעבור את ה-40-30 מיליון ש"ח. אנחנו חיים בתוך יער. יש דרכים שהמדינה יכולה לממן את זה. ב-2013 הוקמה קרן לשטחים פתוחים - אחוז מהכנסות מינהל מקרקעי ישראל, שזה 60 מיליון השנה, לטיפול יערני. אנחנו עכשיו בבג"ץ נגדם. הם לא מוכנים לתקצב קווי חיץ בטענה שזה לא תואם את מטרות הקרן. במקום זה נותנים כסף לפארק
אריאל שרון ולפארק הקופים. קווי חיץ חשוב פי כמה".
מודי ברכה, סגן ראש מועצת חוף הכרמל: "העסק מורכב. בישובים וותיקים אין מערכות הולכת מים. להתקין מערכת זה לפתוח רחובות. כל בניית התשתית מורכבת. יש לנו 8 ישובים שצריך לטפל בהם".
בוקר דרשה מנציגת משרד הפנים להגיע לדיון הבא עם תשובות - איזה גופים אמורים לתקצב את קווי החיץ. כן סיכמה עם הקרן לשטחים פתוחים לבדוק מה אפשר וצריך לעשות על-מנת שהקרן תקבל על עצמה תקצוב קווי חיץ, כולל שינוי בחקיקה ובמטרות הקרן, אם צריך".
