משרד החינוך יידרש לטפל בהסעות תלמידים

ועדת הפנים והגנת הסביבה הקציבה (יום ב', 7.9.15) למשרד החינוך 3 חודשים להכנת תקנות שיקבעו מי הם התלמידים הזכאים להסעות ומדוע, מי זכאי גם להסעה למועדונית לאחר הלימודים, מפרט רכב להסעות, נתיבי התנועה, כמה זמן ישהה ילד בהסעה, האם ההסעות יאספו גם את המלווים, מי קולט את הילד, כמה מפקחים יפקחו על ההסעות, מי מממן, ומה הכתובת אליה יכולים לפנות הורים בשאלות.

"מדובר בחוליה הכי חלשה, הורים שמתמודדים עם ים של בעיות", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם, "אם תוך 3 חודשים לא נקבל תקנות שיענו על הדרישות, נקים ועדת מומחים, נקבע קריטריונים ונביא זאת לחקיקה. לא ייתכן שמשרד החינוך יכיר בכך שילד זקוק וזכאי למועדונית אבל בלי הסעה. איך הוא אמור להגיע למועדונית שלו? לעוף לשם? או שההורים אמורים להפסיק לעבוד כדי להסיע אותו"?

יושבות על הרצפה

הוועדה דרשה גם לקבל בתוך שבועיים מהרשויות המקומיות וממשרד האוצר דוח ניצולת תקציבית שיפרט באילו רשויות מקומיות היו הסעות תלמידים, וכמה כסף הוציאו על כך הרשויות.

במהלך הדיון נשמען עדויות מזעזעות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אם לילדה שמתגוררת בנווה יעקב ונוסעת כל יום ללמוד בגבעת שאול בירושלים סיפרה שהבת נוסעת ברכב המיועד ל-15 נוסעים, ונוסעות בו 17 תלמידות, כשבאופן קבוע שתיים יושבות על הרצפה.

ח"כ זוהיר בהלול: "אזרח מוכה גורל שמתמודד ביום יום באכזריות הגורל, ילד שמשווע לזכות בסיסי, נשגב מבינתי להבין את כל מבוכי הביורוקרטיה האלה באחת המדינות הנאורות בעולם".

ח"כ טלב אבו עראר: "במיגזר הבדואי בנגב מסיעים 50,000 תלמידים. בינהם מאות בעלי צרכים מיוחדים. המרחקים הם 40-50 ק"מ.

ח"כ יעל גרמן: "לא יכול היות שלשניים תהיה אחריות, כי אף אחד בסוף לא אחראי. חייבים כתובת אחת והאחריות על משרד החינוך שילד יגיע בצורה בטוחה ובזמן. זה שהמשרד מטיל זאת על הרשות המקומית זה לא אומר שהאחריות שם. עלינו לומר - את ם לא מקיימים את חובתכם".