ליגת העל ממשיכה להפסיד כ-150 מלש"ח בשנה <br>

קבוצות ליגת העל בכדורגל סיימו את העונה הקודמת (2014/15) בהפסד תפעולי כולל המוערך ב-146.9 מיליון שקל, כפי שמשתקף מהתצהירים הכלכליים שלהן שהוגשו למינהלת הליגות, ועלו במהלך החודש האחרון באתר ההתאחדות לכדורגל. יש לציין כי הנתונים כוללים 13 מ-14 קבוצות ששיחקו אשתקד בליגה (נתוניה של אחת היורדות ללאומית, מ.ס אשדוד - טרם פורסמו).


מדובר על מספרים דומים מאוד לאלו שנרשמו בעונה שלפני כן (2013/14), כאשר אז, על-פי נתונים שהגיעו לידי "גלובס", עמד ההפסד הכולל של 14 הקבוצות על 147.1 מיליון שקל.

רק שתי קבוצות סיימו את עונת 2014/15 עם עודף - הפועל עכו (304.6 אלף שקל) ומכבי פ"ת (1.285 מיליון שקל, בעיקר תודות לעסקות המכירה של עומר דמארי מהפועל ת"א לאוסטריה וינה ואחר-כך לר.ב לייפציג - שהניבו למועדון 4.81 מיליון שקל עבור אחוזים בכרטיס השחקן ודמי השבחה). כרגיל בשנים האחרונות - מכבי ת"א של מיטש גולדהאר עמדה בראש פסגת המפסידות עם מינוס של 58 מיליון שקל.

חשוב להדגיש כי הסכומים המפורטים כאן לא בהכרח יכולים לתת אינדיקציה לכספים שבפועל הזרימו מהכיס בעלי הקבוצות, או העמותות המנהלות את הקבוצות. למה? הנה מספר דוגמאות:

• במכבי חיפה עמד המאזן התפעולי על מינוס 40.663 מיליון שקל, אשר כולל בתוכו פחת והפחתות בסך 19 מיליון שקל, ובנוסף, הבעלים יעקב שחר מזרים למועדון כספים נוספים באמצעות הונדה, שהוא היבואן של רכביה לישראל - באמצעות מתן החסות הראשית שמעניקה החברה למועדון (כספי החסות נכללים בהכנסות).

• גם איזי שרצקי מזרים כספים נוספים לעירוני ק"ש, שהפסדה ב-2014/15 נאמד ב-1.5 מיליון שקל, באמצעות חברת איתוראן שבשליטתו ומשמשת ספונסרית של הקבוצה.

• בבית"ר ירושלים צוין במסמך שהגישה כי ההפסד מהפעילות השוטפת עמד על 603 אלף שקל בלבד (אחרי החזרים בסך 6.5 מיליון שקל ממס הכנסה), אך מנגד הבעלים אלי טביב "הזרים במהלך העונה 9 מיליון שקל, בעיקר לכיסוי גירעונות עבר".

• בהפועל ב"ש לא ציינו במסמך ששלחו למינהלת את גובה ההפסד הסופי שנרשם במהלך השנה (כן צוין כי התקציב עמד על 38 מיליון שקל, וההכנסות שפורטו במסמך מסתכמות ל-16.227 מיליון שקל, כך שההפסד המשוער של אלונה ברקת הוא הוא כ-21.8 מיליון שקל).