בית המשפט העליון מחק (יום ד', 21.10.15) את עתירתו של ח"כ
אראל מרגלית נגד סעיף הרפורמות בענף התקשורת המופיע בהסכמים הקואליציוניים של ה
ממשלה הנוכחית.
בסעיף זה נאמר: הממשלה תנהיג רפורמות מקיפות בשוק התקשורת.
סיעת הליכוד... ויתר הסיעות המצטרפות לקואליציה מתחייבות לתמוך ברפורמות הללו. כמו-כן, סיעות הקואליציה וחבריהן, לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן, לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא
אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן יתנגדו לכל יוזמה ו/או הצעה בתחום התקשורת, ששר התקשורת יתנגד לה".
מרגלית טען, כי מאחר שראש הממשלה,
בנימין נתניהו, הוא גם שר התקשורת, הרי שהסכם זה נותן לו "שיקול דעת מוחלט ובלתי מבוקר" וכובל את שיקול דעתם של השרים וחברי הכנסת. בעקבות הדיון הציעו השופטים למרגלית לחזור בו והוא נענה, תוך שהם רושמים בהחלטתם את עיקרי הדברים.
המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין אומר: "אכן, קריאה ראשונה של הסעיף יוצרת רושם של 'חתול בשק', שהרי הרפורמות שבהן מדובר טרם נודעו. כמובן שאין דופי בהצעת רפורמות, אך הדברים צריכים להיבחן במבחן המעשה, ולעבור מסננת של החלטת ממשלה ושל חקיקה לפי הצורך, ולא נסתמו חלילה פיותיהם של השרים וחברי הכנסת, בכפוף למשמעת קואליציונית 'רגילה' שאין בה חדש. אין כאן אפוא סוג של 'כרטיס פתוח' לשר. נעיר, עם זאת, כי במקום שר התקשורת היה צריך לומר 'הממשלה', שכן לה הסמכות לעניין הצעות חוק ולעניין עמדת הקואליציה בכנסת - לה ולא לשר פלוני.
"לפנינו אפוא טקסט הצהרתי, שכשלעצמו - בכפוף להערה האמורה - אינו מנוגד לדין, ואין לראותו כ'נשמע ונעשה' להבדיל מ'נעשה ונשמע'. כך יש לפרש את ההסכם. ברי אומנם כי גם אין לראותו כחסר משקל, אך משקלו מוגבל להצהרה של כוונה לפעול לרפורמות ולהשיג תמיכה פרלמנטרית בהן ככל שיעברו את מסננת הממשלה".
רובינשטיין מסכם: "עסקינן בסעיף הצהרתי, המכוון למשמעת קואליציונית, אך אינו מונע לא מן השרים ולא מחברי הכנסת להביע דעתם בהליכים כדין, וגם היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת לא חדלו ממילוי תפקידם חלילה". השופטים
צבי זילברטל ו
מני מזוז הסכימו עם רובינשטיין.
את מרגלית ייצגו עוה"ד
אלעד מן ו
יובל יועז, את המדינה ייצגו עוה"ד שרון רוטשנקר ויונתן ברמן, את הכנסת ייצג עו"ד גור בליי, ואת סיעות הקואליציה - עוה"ד אבי הלוי, סהר פינטו, איתן הברמן ונדב עשהאל. יצוין, כי
יהדות התורה לא התייצבה לדיון למרות היותה אחת המשיבות.