ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה (יום א', 22.11.15) ישיבה ראשונה בסדרה של דיונים להתייעצות, בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בנושא משק הגז הטבעי. היו"ר איתן כבל פתח את הדיון ותיאר את התהליך שהוביל בסופו של דבר לקיום ההתייעצות, והזכיר את סירובו של שר הכלכלה לשעבר, אריה דרעי (ש"ס), לחתום על המתווה. "מנקודת מבטו של ראש הממשלה, היה זה שר הכלכלה שסיבך לו את התוכניות - הרי זה היה אמור להתחיל ולהיגמר בתוך הקבינט המדיני ביטחוני - ולא להגיע בשום פנים ואופן אלינו - נציגי העם - כנסת ישראל - הריבון היחיד", אמר.

כבל הוסיף: "ארבעה ימים לאחר אותה ישיבת קבינט, צירף יושב-ראש הכנסת, לבקשת הממשלה, את העברת הסמכויות לסדר יומה של הכנסת. עוד באותו היום, משך ראש הממשלה את הסוגיה מסדר היום, היות שלא עמד לרשותו הרוב הדרוש שיאשר את העברת הסמכויות משר הכלכלה לשר אחר. לאחר הכישלון הפרלמנטרי של אותו לילה, פרסמה הממשלה למחרת היום את מתווה הגז באמצעות מסיבת עיתונאים של שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ידידי ח"כ יובל שטייניץ. לראשונה נחשף לציבור אותו מתווה שהממשלה סיכמה עם שותפויות הגז. מתווה שאותו הגדיר שר התשתיות באותה מסיבת עיתונאים, 'הוא לא מתווה רק טוב - הוא המתווה הטוב ביותר'. מיד לאחר אותה מסיבת עיתונאים, בסוף יוני 2015, הכריזה הממשלה על 21 ימי "שימוע ציבורי" למתווה שהיא פרסמה. הרי מלכתחילה לא באמת הייתה כוונה לערוך "שימוע ציבורי" - הליך שהתרבות הפוליטית שלנו, לצערי הרב, לא השכילה לאמץ ולהטמיע במשטר הדמוקרטי שלנו. כשלא רוצים משהו באמת, אז זה יוצא עקום, חסר ולא רציני".

"לא הכנסת עיכבה"

הוא אף ביקש להדגיש כי "לא הכנסת היא זו שעיכבה את התהליך עד היום. יש טעות בציבור כאילו הכנסת עיכבה את התהליך וחשוב שהדברים יאמרו בצורה ברורה: לא הכנסת היא זו שעיכבה את התהליך - הייתה זו הממשלה בעצמה".

כבל סיכם ואמר: "ועדת הכלכלה מתחילה היום מסע, שבסיומו תגבש את המלצתה לראש הממשלה ושר הכלכלה, על בסיס בחינה מעמיקה של הסוגיה ותשאול בעלי התפקידים הרלוונטיים ומומחים נוספים. עלינו לעשות מאמץ על-מנת שנוציא תחת ידינו הליך מסודר, מקצועי ולא מתלהם - הליך שבו נברר את הדברים ללא משוא פנים. כל חבר כנסת יוכל להתמקד על-פי ראותו עיניו בנושאים שחשובים לו - לא יהיו נאומים בכלל במהלך ההיוועצות, אלא שאלות ותשובות בלבד. על-מנת שנצליח להביא את ההליך למיצוי מקסימלי חשוב שזה יערך בדרך מקצועית ורצינית. אלחם שכל אחת ואחד יאמר את דברו ללא פחד וללא חשש. את הדיון הנוכחי, והראשון בתהליך, בחרתי לפתוח עם נציגי הארגונים החוץ-פרלמנטריים. הם אלה שמובילים את המאבק ברחוב למען מתווה טוב יותר, הם אלה שמוציאים כבר תקופה ארוכה, שבוע אחר שבוע, אלפי ישראלים לרחובות. אנחנו נציגי העם, על כל חלקיו, זרמיו והשקפותיו - ולכן אנחנו קודם כל מייצגים גם אותם. חרף העובדה שמעולם לא בוצע בישראל הליך היוועצות, על בסיס סעיף 52, אני סמוך ובטוח שנקיים הליך שיכבד את הדמוקרטיה ואת כנסת ישראל, אבל מעל לכל - שיכבד את אזרחי מדינת ישראל. מי שחושב שהוא בא לסמן וי בתהליך הזה הוא טועה. גם בג"ץ אמר את דברו בעבר בצורה ברורה. אני מצפה ורוצה לחשוב שהממשלה תדע לבוא בלב פתוח ובנפש חפצה כדי שנוציא את ההצעה הטובה ביותר תחת ידינו".

"אין לוועדה סמכות"

ח"כ דוד ביטן (ליכוד) אמר כי "אין סמכות, לא ליו"ר הוועדה ולא לוועדה, להיכנס למתווה. המתווה הוכרע בכנסת והשאלה היחידה אם יש שיקולים מדיניים ביטחוניים שאפשר לעקוף את הוראות החוק והממונה. להתחיל לעשות ועדת חקירה, זה לא במקום. השר לאיכות הסביבה לא יכול לבוא לטעון, כי עניין המתווה הוכרע בכנסת ולא עושים רביזיה על מתווה הגז". הוא פנה ליו"ר כבל ואמר: "אני מבקש שתפעיל את הסמכות שלך כמו שהיא צריכה להיות. אתה רוצה אח"כ לעשות דיון תיאורטי על המתווה - תעשה. גם אנחנו יודעים לפנות לבג"ץ". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הגיב: "אני משתומם על דברי ח"כ ביטן, אנחנו בהליך יוצא דופן, שהממשלה מבקשת לעקוף את החוק של המאבק בהגבלים עסקיים, וזה מקרה מבחן. באנו בביקורת על הממשלה שלא עשתה בחינה ראויה ודיונים ראויים. השאלות שעומדות בפנינו הן שאלות שלובות, לכן צריך להזמין שרים ולחקור אותם על ההחלטה ואנחנו לא יכולים לקבוע מועד סיום לדבר הזה". הוא אף ביקש לדעת האם התקבלו כל המסמכים שביקש כבל. ביטן טען כי ח"כ חנין עושה פיליבסטר.

"להיכנס לעובי הקורה"

ח"כ מיקי מכלוף זוהר (הליכוד) הצטרף לח"כ ביטן, בבקשה למקד את הדיון בסעיף 52. "אין לנו אפשרות להיכנס לדיון מחודש בעניין המתווה. מבחן הכנסת הוכרע באופן ברור ולא ברוב דחוק. כרגע הדיון הוא על סעיף 52 שמדבר על סוגיות מדיניות ביטחוניות ולתת לראש הממשלה המלצה בהתאם להתייעצות. ראש הממשלה פעל כדין וקידם את המתווה בכל כוחו, תוך שהוא עומד על זה שזה הדבר הטוב ביותר לכלכלת המדינה ולביטחון המדינה", אמר. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר מנגד כי הוא "מתפלא על חברי מהקואליציה, הסיפור נסחב על-ידי הממשלה מסיבות שכולנו קראנו עליהן בתקשורת, ודווקא לממשלה צריכה להיות סיבה לפתוח את העניין לדיון ציבורי. הארץ סוערת, הוויכוח חם, אני מבין שאצה הדרך נכון שלא צריך לסחוב את זה שנתיים, אבל אם יו"ר הוועדה מבקש מסמכים צריך להרחיב את היריעה זאת ועדה שצריכה להתייעץ ולהמליץ וצריך להיות עניין של הממשלה למצות זאת עד כמה שאפשר".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "מצפה שתהיה נכונות מלאה להיכנס לעובי הקורה. אם נגיד שקיימים רק שיקולים מדיניים ביטחוניים - שרובם הוא חסוי - אז בוא נסגור את הדיון ונלך הביתה. לכן אני מצטרף לבקשה לקיים דיון מעמיד ולא מתוך כוונה לעשות סחבת". ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "נדמה לי שיש כאן אמבוש דווקא מצד הקואליציה נגד העבודה הסדורה של ועדת הכלכלה. עצם הפנייה לפי הסעיף זה דבר ששנוי במחלוקת, זה הליך תקדימי וכולנו מדברים לפרוטוקול, לקראת הקראתו בערכאות הבאות". ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) הגיב ואמר: "ידידתי ח"כ זנדברג על זה דיברנו, מה לא ברור בדמוקרטיה? זה לא שמצביעים עוד פעם ומדברים עוד פעם עד שעמדת השמאל מתקבלת. יש רוב עושים הצבעה ומי שיש לו רוב מנצח. הכנסת החליטה בעניין, ועדת הכלכלה יש לה מנדט לדון בנושא המדיני ביטחוני ואני מצפה לעשות את הדבר הזה".

מגל אף טען כי רוב המוזמנים לדיון מתנגדים למתווה וכי הוא מקווה שגם קול התומכים יישמע. היו"ר הבהיר כי גם התומכים במתווה מוזמנים לדיונים, להעלות את השאלות הקשות שלהם. "אם אתם מכירים קבוצה שתומכת במתווה ומבקשת להופיע אני מבקש שתגידו לנו ונזמין אותה", אמר. ח"כ מגל הוסיף: "אם נדון על המתווה אז יש פה בהחלט עניין של שמאל וימין. יש מניפולציה של השמאל הקיצוני, הקרן החדשה וכדומה. השמאל הקיצוני חושב שהוא עלה על גל שהוא חושב שיכול להפיל ממשלת ימין". ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) אמרה כי "הציבור מבין שנערך הסכם מסריח שאיש לא מבין איך הגענו למצב הזה ועושים לו משהו מאחורי הגב. רואים צוות שמתכנס ללא פרוטוקול, רגולטורים מתפטרים ומפוטרים, ושר מתפטר".

"למה הנסיבות הביטחוניות גוברות?"

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הוסיפה: "נקודת המפגש הראשונה המשמעותית שלחברי הכנסת יש סמכות כלשהי לדון במתווה מתרחשת עכשיו, עד עכשיו זה נעשה בעקיפה של הכנסת. בהתנהלות נורמטיבית הממונה על רשות ההגבלים היה ממליץ או לא ממליץ לדון בנושא בבית הדין להגבלים עסקיים - וכל זה לא קרה בגלל סעיף 52, לכן הדיון היום הוא לא פריבילגיה. צריך לשאול מה הוביל למסקנה שהנסיבות הביטחוניות מדיניות גוברות על נסיבות כלכליות עסקיות והאם יש משקל כל כך כבד לנסיבות המדיניות ביטחוניות ומה הוא. הנושא המרכזי העומד בבסיס חוות הדעת המדינית היא היחסים עם מצרים, והשאלה היא האם יש בזה כדי לנצח את כל הנסיבות האחרות". ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הוסיף: הטעות בשיח הציבורי שהפכנו את זה לדיון של שחור ולבן וזה מעולם לא היה דיון על שחור ולבן. אם הופכים את זה לעימות שמאל ימין - זה הופך את הדיון ללא רלוונטי. ניסינו להשפיע על תיקונים נדרשים וגם עכשיו יש תיקונים נוספים שצריך לעשות. עבדנו קשה על חיבור מפעלים לגז טבעי, והגיעו אלי דיווחים שיש אינטרס של חלק מחברות הגז שהמפעלים לא יחוברו כל כך מהר לגז - כי יש להם אינטרס לייצא. מה שאותי מטריד במתווה זה איך אנחנו מוודאים את הגידול של השימוש בגז במשק". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הצטרף לדברים ואמר: "הגז הוא נשמת אפם של המפעלים וצריך לתת על זה את כל כובד המשקל. לעניין המתווה, לצערנו הרב זו התייעצות בלבד, לכן גם אם הוועדה תקבל כל החלטה אחרת - התייעצות זו התייעצות וזה רק בדרך. מה שצריך להחליט כבר הוחלט".

היו"ר כבל התייחס לאיום המרומז של ח"כ ביטן לעתור לבג"ץ, ואמר כי זה יהיה מעניין אם חברי כנסת יעתרו נגד הוועדה. "כמו שאמרתי, עיכובים זה לא הצד שלנו". עם זאת הוא הוסיף כי הוא אינו מתכוון לפתוח בפני נציגי הממשלה את הדיון בכל המתווה, אלא רק לדרוש תשובות בעניין הפעלת סעיף 52.

"מי נתן את ההוראה לא לרשום פרוטוקולים?"

יוסי דורפמן ממטה מאבק הגז אמר כי צריך לשאול איך הגענו למצב שצריך להשתמש בסעיף 52, ומגיע לאזרחי ישראל תשובות בעניין הזה. "המבקר ביקר את צוות קנדל, ולאחר מכן שמענו שאין ולא היה צוות קנדל ואין ולא הייתה ועדת קנדל. מהצוות הודרו יו"ר רשות החשמל ונציגי המשרד להגנת הסביבה, ואחת השאלות היא מי בחר את צוות קנדל הלא קיים", אמר. ח"כ פולקמן טען מגד כי היו עוד דיונים מקצועיים ודורפמן הגיב כי "יכול להיות שלפי ח"כ פולקמן היו דיונים שאינם מופיעים בסיכומי הישיבות של צוות קנדל הלא קיים". הוא הוסיף ואמר כי צריך לשאול מי נתן את ההוראה לא לרשום פרוטוקולים, לא בצוות קנדל ולא במתווה המשופר. "ביקשנו תשובות, שר האנרגיה לא ענה ופקידי הממשלה טענו שיש פרוטוקולים והם יפורסמו. בסוף גילינו שיש רק סיכומי דיונים ולא ברור למה אמרו שיש פרוטוקולים. שאלתי את הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, מי נתן הוראה שלא יהיו פרוטוקולים ולא הייתה תשובה", אמר דורפמן. מגל העיר כי הוא "לא מוכן לקבל אמירה שכביכול מי שנוגע במתווה הוא מושחת. שלא יעשו אווירה כאילו הם צדיקים ואנחנו מושחתים - אנחנו צדיקים והם מושחתים".

סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מוריס דורפמן, הציג את הנושאים המדיניים והביטחוניים והקריא ממכתבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר כבל: "בכוונת שר הכלכלה לעשות שימוש בסמכות לפי סעיף 52, אשר על כן שר הכלכלה פונה לוועדה להתייעצות במתן פטור למספר הגבלים עסקיים (לא כל ההגבלים) - הכל לפי החלטת הממשלה לפי 16 באוגוסט 2015". זאת לאחר שהיו"ר כבל ביקש מנציג ממשרד הכלכלה להציג את הדברים והתברר שלא נכח נציג המשרד באולם.

נושא חוצה מחנות

אור-לי בר לב, ממובילות מטה מאבק הגז, התייחסה לנושא הפוליטי ואמרה כי מטה המאבק מורכב מארגונים גם מימין וגם משמאל. "במדינות מתוקנות מדינות שמות אינטרס ציבורי בראש מעייניהם. אצלנו בישראל לצערי הרב והעמוק בסיפור מתווה הגז, הממשלה עובדת למען הטייקונים ושותה אתם אספרסו. היתרונות שאנחנו נקבל מהגז עולים לעין שיעור מהפירורים שמספרים לנו שנקבל. אם המתווה מאושר מאגר תמר, שאמור להספיק לנו ל-20 שנה, עלול להיגמר בעוד 12-10 שנים ואין שום הבטחה שלוויתן יפותח עד אז", אמרה. מגל העיר ושאל: "תשובה נשאר רק בלוויתן, אז יש סיכוי שהוא לא יפתח אותו". בר לב אמרה כי "מחירי האנרגיה בעולם בצניחה ובשל אי-כדאיות כלכלית יש חשש שלוויתן לא יפותח". ח"כ זוהר טען כי "מדובר בשקרים" ובר לב השיבה: "תשאל את אנשי משרד האנרגיה מה התאריך הוודאי לפיתוח לוויתן". ביטן הוסיף כי אין בסיס לטענה שלוויתן לא יפותח. "אי-אפשר להגיד שנכנענו לטייקונים. ששינסקי 1 זה לא כניעה לטייקונים וגם ששינסקי 2 לא", אמר.

דויד שליט, פעיל חברתי התנועה הליברלית החדשה, אמר בפתח דבריו כי הוא אומנם תומך במתווה, אבל מתנגד לאלימות המשטרה ואיומיה נגד המפגינים. הוא הוסיף: "למדתי ביו-טיוב על ונצואלה, שמיישמת מדיניות שח"כ יחימוביץ', שפיר וחנין מנסים לקדם תוך צפצופים על היזמים. ראינו את התוצאות שם, ואני לא רוצה שיהיה חרם על המדינה ושאנחנו נסע רק על מכוניות ישנות". דבריו של שליט לוו בהערות ביניים, היו"ר כבל הגן על זכותו של שליט להשלים את דבריו אך שליט טען כי היו"ר בעיקר מפריע לו - בעקבות זאת קרא אותו ח"כ כבל לסדר והוא הוצא מהאולם.

עו"ד גלעד ברנע, מומחה להגבלים עסקיים המטפל בתובענה ייצוגית נגד מונופול הגז אמר כי "מי שמתייעץ צריך לעשות את זה בלב פתוח ובנפש חפצה. זאת אומרת שכל עוד התהליך לא הסתיים הוא לא אמור לקבל החלטה אלא לשמוע את הוועדה - לעומת זאת בסוף השבוע פורסם בגלובס ששר האנרגיה הודיע שהכל סגור ותפור וזה עניין פורמלי, ואני מקווה שזה לא נכון". הוא הוסיף כי "מאגר לוויתן נגוע בעברת הגבלים עסקיים של הסדר כובל, שבו דלק, נובל ורציו נכנסו כשותפים ואיינו את התחרות באופן מוחלט. הממונה פתח בבדיקה והודיע שהוא הולך להכריז הסדר כובל - במצבים רגילים ממונה סביר היה מוציא גם צו מניעה נגדם, שלא יקדמו שום מהלך. הוא לא מנע מהם לקדם, לבצר ולקבע את ההסדר הזה - הם אמרו לו שהם רוצים לנהל מו"מ עם ממלכת ירדן, למכור לחברת החשמל שלה גז טבעי - כל ממונה סביר היה אומר להם 'לא במשמרת שלי' - אך הממונה נתן להם היתר לעשות את זה וזה חמור מאוד. לגישת המדינה, הממשלה והשותפות, לכאורה נוצר מצב של אין ברירה לעשות את ההסדר - אני לא מקבל את זה. זה שהממשלה חדלה והרגולטורים לא פעלו כראוי לא יכול לשמש בסיס לפגוע בציבור. שר הכלכלה מבקש לתת פטור ל-5 הגבלים עסקיים שונים וחשוב לבחון זאת באופן פרטני. למשל - הגבל אחד אותה שותפות בלוויתן וכזה שלא נוצר זה שיווק במשותף מלוויתן. לכאורה ניתן לעשות מכר בנפרד - הממשלה מבקשת לתת להם יש חופשית לשווק במשותף. לוויתן היה יכול לייצר תחרות אם היו שחקני משנה שהיו מתחרים בניהם - והשאלה אם הפטור הזה מוצדק או לא. ההסדר הכובל בלוויתן - זה הסדר שקיים מ-2011 ורוצים להמשיך אותו. הם רוצים פטור אחורה, והמשמעות היא האם ההפעלה של סעיף 52 שוללת את הפליליות בעבירה לכאורה מ-2011. נשאלת שאלה האם בכלל אפשר לתת את הפטור אחורה. מי שצריך להחליט בשאלות של העמדה לדין פלילי זה לא בנימין נתניהו, אלא היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, ואת עמדתו אנחנו לא יודעים". ח"כ פרי שאל מה האלטרנטיבות של הממשלה במקרה כזה, וברנע השיב כי הטענה היא שהליך משפטי עלול לקחת 10-5 שנים, אך כשהממשלה רוצה לעשות הליך מהיר זה קורה.

עו"ד יעל קריב מהתנועה לאיכות השלטון אמרה: למרות כל המלחמות ומצבי החרום עד היום לא נשקלה האפשרות לתת את הפטור, באמצעות החוק שנחקק כדי להגן על התחרות במדינת ישראל. המחוקק הבין את הסכנה לתת את הסמכות לגורמים פוליטיים. סעיף 52 נחקק כהסדר ספציפי, כשיש דחיפות ששיקולי חוץ וביטחון עולים במובהק על שיקולי התחרות. ברגע שתבדקו את כל הראיות אין לנו ספק שתגלו שאו שלא קיימים בכלל שיקולי חוץ וביטחון או שהם שוליים. ח"כ מגל שאל האם התנועה נתמכת על-ידי הקרן החדשה, וקריב השיבה בשלילה ואמרה כי השאלה לא רלוונטית. ח"כ זנדברג קראה למגל לבחון את רשימת התורמים של כמה מחבריו לכנסת.

"סקירה מלאת חורים"

נעם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה אמר: המתווה שמבקשים להפעיל סעיף 52 בשביל להשיג ביטחון אנרגטי לא עונה על הדרישות של זמינות, אמינות ופיקוח מחירים. שירתתי במודיעין, בחטיבת המחקר, וקראתי את הסקירה של המועצה לביטחון לאומי, לעניות דעתי היא מלאה חורים, לא מקצועית ולא יכולה לשמש בסיס לקבל החלטה כזאת. לפי חוות הדעת הזו, שעודכנה לאחרונה, הגז למצרים ולירדן הוא למעשה מאירן - וצריך לחצות את עירק של דאעש וזה לא הגיוני. כמה שבועות אחר כך פורסמה תגלית שדה זוהר במצרים, והמל"ל לא מציין זאת - אז או שהם פספסו או שזה לא קרה במקרה. ראש הממשלה הורה לתקן את חוות הדעת על-מנת שכן תיכלל התגלית, והעידכון אומר שצריך לקדם מתווה כי פיתוח שדה זוהר ייארך שנים רבות, אבל מתברר שזוהר יפותח עד 2017. גם חוות הדעת המתוקנת מראה חוסר מקצועיות, כשהיא קובעת שלא מן הנמנע שמצרים תיצרך אספקה משלימה מהמשק הישראלי - האם מזה לגזור תועלות מדיניות? לא הייתי הולך לשם. אישור המתווה פוגע בחוסן האנרגטי של ישראל".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הישיבות הבאות לא יתנהלו בצורה של מאבק בין אופוזיציה לקואליציה, אלא בצורה הכי מקצועית. "אם כל אחד יאבק בשביל שורה, אמירה או התפרצות זה יפגע בתהליך הזה שעד היום לא נעשה. המקום היחיד שבו נעשו דיונים פתוחים זה היה כאן בוועדה", אמר. הוא שב והתייחס לכך שרוב המשתתפים בדיון היו ממתנגדי המתווה, ואמר: "אני לא אחראי למי שמגיע מהקבוצות החוץ פרלמנטריות ומבקש לדבר". הוא אף תהה: "איפה התומכים? מה הם עושים אימוני הסתוות בג'ונגל? מי שיש לו מה לומר מוזמן. גם התומכים במתווה מוזמנים לבוא ולשאול את השאלות הקשות שלהם. אי-אפשר שהם גם לא יבואו לדיונים וגם יתלוננו. מי שרוצה לבוא ולהציג עמדה רצינית ואמתית, תהיה אשר תהיה, מוזמן לעשות זאת".