"אף מדינה לא יכולה לדרוש מאתנו התנצלות"

כ-40,000 נציגים מרחבי העולם, בראשם נשיאים, ראשי ממשלות ושרי איכות סביבה יתכנסו בפריז החל מהיום (יום ב', 30.11.15) ועד ה-11 בדצמבר במפגש ה-21 לאמנת שינוי האקלים, במטרה לגבש יחד הסכם אקלים עולמי חדש ומחייב לצמצום פליטות גזי חממה בכל המדינות השותפות. ההסכם החדש יחייב את כל המדינות החברות, מפותחות ומתפתחות, לנקוט אמצעים להסתגלות לשינויי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה.

אסון בסדר גודל של השריפה בכרמל מפיק הצהרות מכל הסוגים. בין המצהירים לא נפקד מקומו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שגם למשרדו הייתה הזדמנות שלא נוצלה להפחית את סיכוני האסון בטרם התרחש. ארדן הכריז כי השריפה הינה עדות לסכנה של ההתחממות הגלובלית. הסוציולוג דני רבינוביץ קפץ גם הוא על עגלת השריפה והצהיר כי "הטמפרטורות הקייציות שליוו אותנו במהלך חודשי הסתיו ואל תחילת החורף, לצד עצירת הגשמים - הם שני משתנים שמושפעים באופן ישיר משינויי האקלים ושהביאו את יערות הכרמל למצב של יובש קיצוני". הארגון "מגמה ירוקה" הכריז: "השריפה היא חלק ממשבר האקלים". הארגונים הירוקים טוענים כי ממשלת ישראל אינה ערוכה לטפל במשבר האקלים. הם נלחמים נגד הקמת תחנה פחמית נוספת, למען הפחתת פליטות מתחבורה ועוד. אנשי "מגמה ירוקה" מסבירים כי העובדה שאף שר לא מצא לנכון לנסוע לוועידת האקלים העולמית בברזיל, שבה נוכחים רבים ממנהיגי העולם, הינה עדות למחדל. אפילו מבקר המדינה הכריז, ערב ועידת קופנהגן בשנה שעברה, כי ישראל "נכשלה בהפחתת גזי החממה". העיסוק בסכנה השנוייה במחלוקת של ההתחממות הגלובלית מצד דרגים בכירים בממשל מעלה תהיות קשות לגבי יכולתם של נציגינו לבחון את המציאות.

כשאמר ויליאם שיקספיר "כל העולם במה", הוא לא ראה את מחזה האבסורד הגלובלי, שאחת ממערכותיו התרחשה לאחרונה מתחת לפני הים, במדינת האיים המלדיביים הקטנה. ואלמלא ניחן נשיאה, מוחמד נאשיד, בחוש תיאטרלי מפותח, סביר להניח שגם אנו לא היינו שומעים על מדינת 1,200 האיים המוסלמית הזו שבאוקיינוס ההודי. לקראת ועידת האו"ם לשינויי האקלים שנערכה בקופנהגן, הפך נאשיד לכוכב העולה של הצגת התעמולה הירוקה: מצויד בבלוני צלילה ובסנפירים הוא הצטלם בהפקת תיאטרון תת-מימי מקורית, מנהל "ישיבת פרלמנט" מתחת לפני המים.

"אל תטרח לבחון תרמית", אמרה איין ראנד, "אלא בחן מה היא משיגה". כאשר מיישמים כלי בילוש תרבותי זה ומפשיטים את ועידת קופנהגן מן הטקסים, ההפגנות והנאומים הריקים, מתגלה עובדה פשוטה: מתחת לירוק מסתתר הצבע האדום. כמו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית, גם כאן פועל החוק שאין ואקום מוסרי - אם יש מי שמכה על חטא, מיד יופיע על מפתן דלתו מי שמוכן לגבות את מחיר החטא הזה.

ועידת קופנהגן נכשלה וטוב שכך. היא נכשלה כמו כל 14 ועידות האקלים הקודמות שהסתיימו גם הן בהצהרות סתמיות ובנאומים על "יעדים" לעתיד הרחוק. נאומו הקצר של נשיא המדינה, שמעון פרס, בקופנהגן הוא דוגמה מייצגת למילים שנשפכו שם. פרס הודיע חגיגית כי מדינת ישראל תצמצם עד שנת 2020 את העלייה המתוכננת בפליטות דו-תחמוצת הפחמן ב-20%. כלומר, בישראל תהיה עלייה בפליטה, אבל פחות מהצפוי... עכשיו לך תבדוק את ה"צפוי" (שאפשר להגדירו כרצוננו...) ואחר כך את העלייה בפועל בעוד 11 שנים ותשווה. מי יזכור מה פרס אמר... הצהרת שמעון פרס ריקה מכל בסיס כמו זו של סוחר שמעלה השבוע מחירים כדי שיוכל בשבוע הבא להכריז על מבצע הנחות.