פרקליט המדינה,
שי ניצן, סבר שאין מקום למנות את
אריה דרעי לשר הפנים - אך עמדתו נדחתה בידי היועץ המשפטי היוצא,
יהודה וינשטיין. כך מגלה (יום ב', 1.2.16) פרקליטות המדינה בתשובתה לעתירתה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של דרעי למשרד בו ביצע את העבירות בהן הורשע.
הפרקליטות מבקשת לדחות את העתירה, למרות שהיא מסכימה שהמינוי אינו נקי מקשיים. היא מסתמכת על חוות דעתו של וינשטיין, כפי שהועברה לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ערב המינוי ועל דחיית עתירתה הקודמת של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של דרעי לשר הכלכלה.
לדברי המדינה, בג"ץ אומנם קבע שמינויו של דרעי לשר נמצא על סף מתחם הסבירות, אך נמנע מלפסול אותו - וגם לא קבע שהוא כשיר לשמש כשר במשרדים מסוימים בלבד. עוד נטען, כי דרעי יכול היה לבצע את העבירות בכל משרד, ולכן אין חשיבות לכך שהוא מתמנה דווקא לשר הפנים. המדינה מעירה עוד, כי אין מקום להבחין בין משרד גדול ועתיר תקציבים כמו משרד הפנים לבין משרדים אחרים, ושגם משרד הכלכלה מופקד על תקציבים ניכרים.
המדינה מזכירה, כי על-פי הפסיקה יש לראש הממשלה שיקול דעת רחב ביותר במינוי חברי ממשלתו, וכי הביקורת השיפוטית תופעל על כך רק במקרים חריגים ביותר - שהמקרה הנוכחי, לדעתה, אינו נמנה עליהם. עוד היא אומרת, כי אין להשליך מפסילתו של
צחי הנגבי לאחר הרשעתו לתפקידי שר המשפטים או השר לביטחון פנים, שכן אלו הם תפקידים העוסקים במישרין באכיפת החוק ואכן לא ראוי שמי שהורשע בפלילים ישמש בהם.
בהזכירה את עמדתו של ניצן אומרת הפרקליטות, כי הוא סבר שקיימת זיקה ישירה בין עבירות השוחד של דרעי לבין תפקידו אז כשר הפנים, ולכן מינויו החוזר לאותו תפקיד חורג ממתחם הסבירות. אולם מדגישה הפרקליטות, הדעה הקובעת הייתה של וינשטיין וכאמור הוא הכשיר את המינוי מבחינה משפטית. תגובת המדינה הוגשה באמצעות עו"ד דנה בריסקמן והדיון בעתירה יתקיים ב-9.2.16.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
