|
|
הפצת שמועות [צילום: AP/Paul Sakuma, File]
|
|
|
|
|
אנו כבר רגילים למציאות שבה לרשתות החברתיות, ובראשם לפייסבוק, יש משקל רב במהלך חיינו. ישראל היא המובילה העולמית בשימוש בפייסבוק והנתונים מצביעים על 90% ממשתמשי האינטרנט הישראלים הנמצאים בפייסבוק בתכיפות משתנה. בעקבות נוכחותם המרכזית של הרשתות החברתיות והשפעתן על חיינו, מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר אזי לב-און מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ביקש לבחון כיצד העיתונות הממסדית מציגה את השימוש ברשתות והאם היא מתייחסת לכך באופן חיובי או שלילי.
מידע לא מאומת
במהלך המחקר, נבחן הסיקור של הרשתות החברתיות על-ידי ששת העיתונים המרכזיים בישראל במהלך מבצע צוק איתן. תקופת המבצע נבחרה לצורכי המחקר משום שבתקופה זו נרשם גידול משמעותי בצריכת חדשות באמצעות תקשורת המונים כגון טלוויזיה ואתרי תוכן גדולים, ובמקביל הייתה עליה בדומיננטיות השימוש בפייסבוק, בווטסאפ ובסמסים בכל הנוגע לשמירה על קשרים חברתיים, בקשת עזרה ומתן עזרה. המחקר בחן אייטמים בתקופת "צוק איתן" של ששת העיתונים המרכזיים בישראל (
ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ,
ישראל היום, גלובס וכלכליסט). המחקר בחן את כל האייטמים בהם אוזכרו הרשתות החברתיות ולאחר סינון, נבחנו ונותחו 329 אייטמים שונים.
מממצאי המחקר עולה כי העיתונות המרכזית הציגה את הרשתות החברתיות בעיקר כמרחב להבעת דעות וזירת שיח, כפלטפורמה לשיח שנאה והפצת שמועות ומידע לא מאומת, ערוץ תקשורת אלטרנטיבי מצד פוליטיקאים וסלבריטאים המתקשרים באמצעותן עם קהליהם וכזירת דיפלומטיה ציבורית. המחקר מראה כי העיתונות המרכזית בחרה לתת משקל רב לנושא שיח השנאה בפייסבוק.
ד"ר לב-און על חשיבות הממצאים: "עם למעלה ממיליארד משתמשים רשומים, פייסבוק הינה הרשת החברתית המקוונת הגדולה ביותר בעולם והיא משמשת כלי חשוב למילוי מגוון רחב של צרכים. על כן, ישנה חשיבות רבה להבנת אופני הסיקור החדשותי להם היא זוכה ומכאן להבין את עמדות הציבור כלפי הרשת, וכן לתרום להבנתנו את השימושים וההתנהגויות המקובלות ברשת".
