השופטת בדימוס
ורדה אלשיך החליטה למחוק כתב הגנה שהוגש במסגרת הליך בוררות שהתנהל בפניה, בשל חוסר שיתוף פעולה של הנתבע עם ההליך.
חברת תהל מהנדסים ויועצים הגישה אשתקד תביעה בסך 1.74 מיליון שקל נגד משה גורן. לדברי אלשיך, היא אפשרה לבאי-כוחו של גורן,
עוה"ד דורון אלקיים ודביר הורוביץ, להגיב על בקשת התובעת למתן פסק דין. במקום זאת, הם הגישו תגובה ארכנית שרובה ככולה היא מחזור טענותיהם שכבר נדחו, וכן ויכוחים עם החלטותיה.
אלשיך הוסיפה, כי גורן קיבל כל אפשרות אשר ניתן להעלות על הדעת על-מנת לשנות את התנהלותו הבלתי-ראויה, ואשר היה בה יותר מקורטוב של עזות מצח וזלזול הן בצד שכנגד והן בהליך הבוררות כולו. אולם מרגע פתיחת הבוררות עשה גורן כל שלא ידו כדי לסכל אותה. תהל נהגה באורך רוח למעלה מהסביר, ממשיכה אלשיך, ואף היא עצמה אפשרה לגורן בכל ישיבה לשנות מדרכיו ולשתף פעולה עם ההליך. אולם הוא לא בחל בשום דרך, עד כדי ניסיון להכחיש את הסכמתו להליך הבוררות, ואף העלה טענה זו בפני בית המשפט העליון - אשר דחה אותה.
גורן לא שעה גם להחלטה זו, ממשיכה אלשיך, לא חזר לשתף פעולה עם ההליך, לא קיים אף אחת מהחלטותיה ואף הודיע באופן חד-משמעי, כי לא ישתף פעולה עם ההליך מבחינה כלכלית. הוא גם ניסה להטיל על תהל את כל הוצאות ההליך וסירב לשאת במחצית מהן.
בשלב זה, הוסיפה אלשיך, פקעה סבלנותה של תהל, אשר ביקשה ממנה למחוק את כתב הגנתו של גורן אם לא ישר במחצית ההוצאות. או אז פתח גורן בחזית חדשה ומתישה, תוך שהוא טוען, כי החובה לתשלום הוצאות הבוררות מוטלת על התובעת, ולפחות חובתה לעשות כך עד להכרעה בבוררות. לאחר אין ספור הזדמנויות, סיכמה אלשיך, לא נותרה לה ברירה אלא למחוק את כתב ההגנה ולתת פסק דין לטובת תהל, בו גם חייבה את גורן בתשלום הוצאות בסך 300,000 שקל. תהל הגישה את פסק הדין (22.2.16) לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עוה"ד עדי פיגל ודוד פרץ.
