|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביניש: רשם השיעבודים היה שלומפר. מי אשם? בנק הפועלים
|
בית המשפט העליון הותיר על כנה את ההלכה החדשה ולפיה שיעבוד קבוע מאוחר יגבר על שיעבוד צף קודם אשר טרם נרשם פומבית, הגם שזהו שיעבוד צף אשר אוסר שיעבודים קבועים מאוחרים ● הפומביות תנצח!
|
|
"על בעל השיעבוד הצף לוודא כי השיעבוד נרשם כהלכה, ואם התרשל בכך, תחולנה עליו התוצאות"
|
|
|
|
|
תכלית מרשם השיעבודים הינו אפשרות ההסתמכות של צדדים שלישיים אשר נובעת מפומביות המרשם. אי לכך, ההלכה ולפיה, כל עוד לא נרשם השיעבוד הצף לפי סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוא אינו מחייב, סבירה, שכן היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של שיעבודים צפים. את הדברים האלו אמרה (יום ב', 15.06.09) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה לדיון נוסף שהגיש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אשר הטיל את השיעבוד הצף אשר נסוג מפני שיעבוד קבוע מאוחר יותר, אך ורק משום שלא נרשם.
על-פי הוראות סעיף 169 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983, המחזיק שעבוד קבוע על נכסי חברה, תמיד יקדים במימוש השעבוד את המחזיק בשעבוד צף, אפילו אם השעבוד הצף נוצר קודם השעבוד הקבוע. אולם אם בעל השעבוד הצף התנה עם הלווה, שמעת החלת השעבוד הצף, אל לו ליצור שעבודים נוספים, אזי באם נרשמו השעבוד והתניה אצל רשם החברות, יקדם בעל השעבוד הצף במימוש שעבודו על פני בעל השעבוד הקבוע.
בנק הפועלים יצר, בשיתוף עם חברת "מיטב השדה", שעבוד צף על כל נכסיה והתנה עימה כי ממועד יצירת השעבוד אל לה ליצור שעבודים נוספים. ההסכם והתניה הועברו לרשם החברות - אשר שכח לרשום את התניה - מה שגרם לצד שלישי, לחברת "תשתית ציוד ובינוי בע"מ", שעיינה במרשם, לבוא בקשרים כלכליים עם חברת "מיטב השדה" תחת יצירת שעבוד קבוע לטובתה, שכן בהעדר רישום התניה - יש לה זכות ראשונים במימוש נכסי "מיטב השדה" במקרה שזו תהפוך לחדלת פירעון. חברת "תשתית ציוד ובינוי בע"מ" יצרה שעבוד קבוע על משאית של חברת "מיטב השדה" ובאה לממשו כשזו לא עמדה בתשלומי חובותיה.
כנגד כך פנה בנק הפועלים לבית המשפט, בטענה כי יש לו זכות ראשונים על-פי החוק.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטות דבורה ברלינר, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות קבע - תוך כדי יצירת תקדים - כי יש לסיע לצדדים שלישיים להסתמך על מרשם השעבודים, ולפיכך - יש לקבוע כי התניה אינה מחייבת צד שלישי מרגע שהוגשו נתוני השעבוד והתניה לרשם החברות, אלא מרגע שנרשמו, כראוי, במרשם השעבודים של רשם החברות, ומשלא נרשמו כראוי - תקדם בעלת השעבוד הקבוע. לפיכך שיעבודה של חברת "תשתיות ציוד ובינוי בע"מ" יקדם לשיעבוד הצף של בנק הפועלים.
בנק הפועלים ביקש דיון נוסף, שבו שמע, הפעם מהנשיאה השופטת דורית ביניש, את אותם הדברים בצירוף בונוס של סקירת סדרי הדין האזרחיים, שגם בהם, לשיטתה, לקה הבנק.
|
|
בשנת 2002 נוצר שיעבוד צף – שיעבוד שחל על כלל נכסי חברת "מיטב השדה",למעט נכס ספציפי - לטובת בנק הפועלים.
מכיוון שעל-פי חוק, שעבוד קבוע – שעבוד שחל על נכס ספציפי של חברה – קודם לשעבוד צף בבוא הנושים לגבות חוב מחברה חדלת פירעון, טרח הבנק והתנה עם חברת "מיטב השדה" שאל לה ליצור שעבודים נוספים. את השעבוד ואת התנאי המגביל העבירו הצדדים לרשם החברות על-מנת שיפרסמו במרשם השעבודים. הרשם שכח לרשום את התנאי, ונושה חדשה, "חברת תשתיות ציוד בניין בע"מ", שיצרה בשנת 2003 שעבוד קבוע על נכסי "מיטב השדה" החלה לממש את נכסי החברה המשועבדים לה בשעבוד קבוע.
בנק הפועלים עתר כנגד עקיפת הנושה המאוחרת, ובבית המשפט העליון הואשם על-ידי השופטת דבורה ברלינר, כיום נשיאת בית המשפט המחוזי בתל – אביב, כמי שיכל למנוע את מצב – הביש, לו אך היה מוודא שרשם החברות פעל כשורה: רשם הכל כנדרש, ומשלא וידא – שיישא הבנק בתוצאות. בדיון הנוסף מאמצת נשיאת בית –המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, את גישת 'הבנק אשם בכל', שכן לא פיקח על עבודת הרשות השלטונית. לדבריה: "בעל השעבוד הקודם יכול היה, באופן עקרוני, לוודא את מהימנות המידע"(שפורסם שלא כשורה).
|
|
לטענת העותר, כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, הקביעה - ולפיה, רק הרישום בפועל במרשם השעבודים של רשם החברות, ולא מועד מסירת הנתונים לרשם החברות, הוא המועד שמחיל שעבוד צף גם על צד שלישי - פוגעת בכל מי שהסתמכו עד כה על ההלכה שבוטלה, שעל פיה, מרגע שהגישו נתונים לרשם החברות, חל השעבוד הצף.
לטענת העותר, אם נלך לשיטת המשיב, הרי ששיעבודים קבועים רבים יוכלו להתממש טרם שיעבודים צפים אשר קדמו להם כרונולוגית, ואשר עד כה קדמו לשיעבודים הקבועים.
עוד גורס העותר כי היות ופרקטיקה, לעיתים, חולפים חודשים עד שנרשם בפועל השיעבוד הצף במרשם השיעבודים, כל שיעבוד צף יסוג בפני כל שיעבוד קבוע מאוחר, וזאת בשל איטיות הרישום של שיעבודים צפים.
התוצאה תהא הרס טוטאלי למוסד השיעבוד הצף, שהינו יסוד מוסד במשק הישראלי.
לדברי העותר, הקביעה כי על בעל השיעבוד הצף לוודא שהרשם עשה מלאכתו כשורה, היא בבחינת נטל בלתי סביר. היועץ המשפטי לממשלה ואיגוד הבנקים הצטרפו לטענות העותר.
המשיבים מאידך, טוענים שאין כלל מקום לדיון נוסף, שמקום לדיון נוסף ישנו רק באם שינוי הלכה אינו סביר או אינו נכון, מה שלא ארע כאן. לדבריהם, בית המשפט העליון, בתקדים שיצר, בסך-הכל התאים את הפסיקה ללשון החוק. לצורך שינוי המצב עליו מלין העותר, מפנים אותו המשיבים להתלונן אצל המחוקק.
|
|
- תכליתו של מרשם השיעבודים - פומביות והסתמכות - נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, לא מצאה מקום להשיב את ההלכה הקודמת על כנה. לדבריה, יש לקבל את הנמקות השופטת ברלינר בערעור האזרחי, על פיהן, תכלית סעיף 168 לפקודת החברות הינה ליצור מרשם פומבי שעליו יוכלו להסתמך צדדים שלישיים בבואם במגע עסקי עם חברות, ומשכך, מרגע שהסתמכה חברת "תשתיות ובינוי בע"מ" על מה שלימד אותה המרשם, קרי,שהיא יכולה להיות הנושה הראשונה בקדימות של חברת "מיטב הארץ", יש לאפשר לה לממש את הסתמכותה ולהיות, בפועל, לנושה הראשונה.
- מי מונע הנזק הטוב ביותר? - ביניש מצאה כי לבנק הפועלים אשם תורם ב"מצב הביש", שכן הוא היה יכול למנוע את התקלה על-ידי וידוא כי המרשם אכן אמין, וזאת בעוד למסמך הכתוב במרשם אין כל הגנה.
- הם מלכתחילה היה מקום ל'דיון נוסף'? - במישור סדרי הדין האזרחי מצאה הנשיאה כי אין מקום כלל לדיון הנוסף מכיוון שאין בהלכה ששונתה קשיות או חידוש מהותי, אלא משום תיקון נקודתי בלבד בנושא הצר של קדימויות שעבודים במקרה של תקלה, תיקון שאין בו מהפכנות בהיותו עולה בקנה אחד עם הרוח הנושבת בפסיקת בית המשפט העליון גם בתחומים שונים, כדוגמת דיני קניין - להעניק עדיפות עליונה למסתמכים על מרשמים.
|
|
העתירה נדחתה. חברת "תשתיות ציוד ובינוי בע"מ" יכולה לממש את שעבודה חרף השעבוד המוקדם של בנק הפועלים. הבנק חויב בשכר טרחת עורך דין המשיבים בסך 20,000 ₪.
|
|
- בבית המשפט העליון
- בפני השופטת דורית ביניש
- בשם העותר: עו"ד אלכס הרטמן, עו"ד אהוד ארצי
- בשם המשיבים 1 -2 : עו"ד דרור חורב
- בשם היועמ"ש: עו"ד לימור פלד
- בשפ איגוד הבנקאים בישראל: עו"ד גיל אוריון, עו"ד רועי שטינמץ, עו"ד ברק גליקמן
|
|
|
דנ"א 9048/08 עו"ד יעקב גרינוולד - כונס נכסים נגד תשתית ציוד ובינוי בע"מ, עו"ד דורון פרידמן - כונס הנכסים, רו"ח ישראל פניני מפרק זמני, כונס הנכסים הרשמי
|
|
| תאריך:
|
16/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/06/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
|
ביניש: רשם השיעבודים היה שלומפר. מי אשם? בנק הפועלים
|
|
|
"יש לקבל את טענת המשטרה שלא ניתן להבהיר במבט צופה פני עתיד כיצד יוגן האסיר עת שחרורו, בעוד ארבע שנים, ושיש להסתפק בהצהרת הכוונות של המשטרה להגן על האסיר בעתיד". דברים אלו נאמרו ע"י השופטת איילה פרוקצ'יה (יום ב', 15.06.09) בעתירה שהגיש אסיר המרצה עונש מאסר, בדרישה שתוצג לו תוכנית מפורטת להגנתו לאחר שחרורו הצפוי מן הכלא, בעוד כשלוש שנים. האסיר, אשר שיתף פעולה עם המשטרה וסייע לה רבות ללכוד פושעים, נרדף בשל כך ע"י אנשי העולם התחתון. בעתירתו הוא מבקש, בנוסף להקדמת שחרורו, גם את הבטחת בטחונו לאחר שחרורו. השופטת פרוקצ'יה, בהצמדה ל'כללי הטקס' של בג"צ קובעת כי: "ככלל, טוענת השופטת, כל עוד האסיר כלוא, אין מקום לדון באבטחתו לאחר שחרורו, שכן זהו דיון מוקדם, שעדיין לא בא עיתו - דיון שעל-פי כללי הבג"צ יש לדחות על הסף", וזאת תוך התעלמות מנסיבותיו המיוחדות של המקרה.
|
|
|
|
|
"אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, שפקח עירוני, עם כל ההערכה לתפקידו, יהא הגורם שימלא את הפרטים האופרטיביים של צו הפסקה, שנחתם "על החלק", כאשר אין בידיו סמכות לפי דין לעשות כן. זאת ועוד: לנוכח אופיה הדרסטי של הסמכות ליתן צו הפסקה, גם בעל הסמכות הוגבל על-ידי המחוקק בהוצאת הצו לתקופה של שלושים יום בלבד. לפיכך, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני שיש לציינו ב"זמן אמת", דהיינו: בעת החתימה על הצו; ופשיטא שפקח, שאינו בעל הסמכות, אינו יכול להשלים בדיעבד פרט זה". הדברים האלו נאמרו על-ידי שופט בית משפט השלום בהרצליה, ד"ר שאול אבינור, בבקשה שהגישה רשת בתי הקפה "קפה קפה", לביטול צו סגירה שהטילה עליה עיריית הרצליה.
|
|
|
|
|
הגם שהדירה בבאר שבע, אשר כספי תמורתה שימשו את בני הזוג לרכישת דירה חדשה בכפר-סבא, נרכשה כולה מכספי הבעל, ועל כן ניתן לאמר כי בעקיפין גם הדירה החדשה בכפר סבא נרכשה ברובה מכספי הבעל, הדירה תחולק שווה בשווה בין בני הזוג הנפרדים. הסיבה: בזמן רכישת הדירה בבאר שבע היו הצדדים ידועים בציבור ולא נשואים, ועל כן נכון לזמן הזה חלה עליהם הלכת השיתוף. את הדברים האלו קבע (יום ב' 08.06.09) השופט צבי ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, בהליך רכושי אשר ניהלו הבעל והאישה, ואשר נלווה להליך גירושיהם.
|
|
|
|
|
האם ניתן להגיש כנגד שופט מכהן תביעה בגין רשלנותו בהליך השיפוטי? הגם שזו משאת נפשם של רבים אשר נפגעו מהאופן בו נהג בהם בית המשפט, סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי שופט חסין כנגד הגשת תביעות כנגדו. עם זאת, פסק דין משנת 2000 בקע את החסינות הזו, טיפין טיפין וקבע כי א. הגם שלא ניתן להגיש תביעה כנגד השופט, ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה כשולחתו של השופט. ב. תביעה שכזו לא תוגש בהקשר של פועלו השיפוטי של השופט אלא בהקשר של פועלו המנהלי. באותה פרשה ניתנה דוגמה ולפיה, מקום בו השופט נוטל קסת דיו ובטעות שופך אותה על מסמך נדיר אשר משמש את אחד הצדדים להוכחת תביעתו, הייתכן כי לא יחויב ברשלנות? הודגש באותה פרשה כי אך ורק מקום בו השופט התרשל בכובעו המנהלי, ניתן יהא לחייב את המדינה, בלבד, כשולחתו, ברשלנות, אולם שיקול דעתו השיפוטי של השופט חסין מתביעת נזיקין. בפסק דין אשר נתן השופט יעקוב שפסר מבית משפט השלום בבאר שבע (יום ג', 26.05.09) הוא בקע עוד בקיעה קטנה את חסינתו של שופט מכהן מפני תביעת נזיקין. בעוד שבעניין פרידמן הושם הדגש על 'רשלנות בוטה' של שופט, אך טיב 'רשלנות זו' לא פורט, ודומה כי בעיקר נפתח הפתח לתביעת רשלנות כנגד שופטים (באמצעות המדינה) בגין עניינים טכניים (כגון עיכוב פסק דין במשך עשור, דוגמה שניתנה בעניין פרידמן), הרי שבפסק הדין בעניין בן הרוש נפתח הפתח לדיון מהותי בפועלו של שופט במסגרת הליך נזיקי, שכן הטענה אשר העלה התובע הינה טענת 'רשלנות רבתי וזדון'.
|
|
|
|
|
בין הרפובליקה של בולגריה וחברת זאבי אחזקות בע"מ נכרת חוזה, על-פיו תרכוש חברת זאבי בע"מ שבעים וחמישה אחוזים ממניות חברת התעופה הבולגרית. עוד נקבע כי באם תתגלע מחלוקת בין הצדדים, יובא הסכסוך בפני בוררות שתדון על-פי כללי ועדת האומות המאוחדות לענייני סחר בינלאומי, ושהחלטת הבוררות תהיה סופית, בלתי ניתנת לערעור, ותוצא לפועל בבולגריה, בהתאם לחוק הבולגרי.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
