|
ההפגנה ב-23.3.17 [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
המשטרה והפרקליטות ביצעו בידוי
ראיות ותפירת ראיות בתיק רצח
|
איתמר לוין
|
עזאדין נאשף הואשם בביצוע רצח בטייבה, אך טען שלא יכול היה להגיע מזירת הרצח אל תחנת דלק בה נראה כעבור דקות בודדות * המשטרה ביצעה בהנחיית הפרקליטות ניסויים בשטח - בתנאים שהיו במכוון שונים מאלו ששררו בזמן הרצח * כאשר התוצאות לא התאמו לתיאוריה, הציע התובע לבית המשפט ליצור פאזל מחלקי ניסויים * ביהמ"ש זיכה את נאשף תוך שהוא מצביע גם על האשמות שעמדו בניגוד לראיות התביעה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
חמישה שוטרים - קצין, שני בלשים ושני שוטרי מג"ב - מסרו עדויות שקר בבית המשפט וכמעט והביאו להרשעת שווא של מפגין חרדי. כך קובע (יום ה', 25.5.17) שופט בית משפט השלום בירושלים, ירון מינטקביץ.
אהרון גראומן-הלוי הואשם שהיכה את שוטרת מג"ב נופר בן-רוחי בגבה בעת התפרעות חרדים בירושלים ב-23.3.17, עד כדי כך שהיא נחבלה ונזקקה לטיפול רפואי - אם כי המדינה לא הגישה שום תיעוד רפואי על כך. על האירוע העידו לצידה גם הקצין מחמוד דוואימה, הבלשים מתן מאמו ושמואל דהן ושוטר מג"ב ניר סבאן.
ואולם, האירוע צולם והסרטון בן הדקה וחצי הוגש לבית המשפט. מינטקביץ' אומר, כי התיעוד המצולם שונה בתכלית מזה שהועלה בכתב האישום ובידי חמשת השוטרים, והוא ביסס עליו את זיכויו של גראומן-הלוי. "המחשבה כיצד עלול היה המקרה להסתיים אלמלא הוצג הסרט, מדירה שינה מעיני", הוא כותב.
בסרט נראה גראומן-הלוי כאשר הוא הודף את ידה של בן-רוחי לאחר שזו דחפה מפגין שישב על הארץ. הוא נסוג מיד, הופל ארצה בידי בן-רוחי והוכה בידי מספר שוטרים. המגע היחיד בין גראומן-הלוי לבין בן-רוחי היה אותה הדיפת יד, מדגיש מינטקביץ, "לא אגרופים לגב, לא אגרופים לראש, לא בעיטות ולא יריקות. ומיותר לציין כי אף אחד מהשוטרים לא חילץ את השוטרת מידיו של הנאשם [כפי שהעידו] שכן כלל לא היה צריך לחלצה. השוטרת היא שהפילה את הנאשם ארצה - ורק אז הגיעו אליו השוטרים, היכו אותו ועצרו אותו".
לא ניתן למצוא כל הסבר לפער העצום בין התיעוד האוביקטיבי לבין הדוחות שמילאו השוטרים ועדויותיהם בבית המשפט, אומר מינטקביץ' וקובע: "לא ראיתי מנוס מהמסקנה הקשה אך המתבקשת, כי עדויותיהם של השוטרים לפני לא היו אמת". הוא מוסיף, כי התנהגותם של השוטרים מצדיקה גם זיכוי בשל הגנה מן הצדק.
המדינה ייחסה לגראומן-הלוי גם עבירה של התפרעות לאחר שניתנה למפגינים הוראה להתפזר. מינטקביץ' זיכה אותו גם מעבירה זו, באומר שלא הייתה כל התפרעות, שכן המפגינים לא הטילו אימה על הציבור כפי שמגדיר החוק את עבירת ההתפרעות. הוא מוסיף, כי אינו נותן כל משקל לעדויותיהם של השוטרים גם בהקשר זה. לבסוף מציין מינטקביץ, כי גראומן-הלוי הוא היחיד שהועמד לדין מבין מאות המפגינים, כך שבכל מקרה יש לזכותו בשל אכיפה בררנית. הוא הורה להעביר את פסק הדין למחלקה לחקירות שוטרים. את גראומן-הלוי ייצג עו"ד נדב גדליהו.