ועדת החוקה חוק ומשפט החלה (יום ד', 1.11.17) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 76). הצעת החוק הממשלתית נועדה להרחיב את החריג הקבוע בחוק בתי המשפט, ולהוסיף עבירות לרשימת העבירות שיידונו בדן יחיד במקום בהרכב של שלושה שופטים.
עד כה היו מנויות ברשימה בין היתר עבירות ריגול, פרסום והצגת תועבה, חטיפה, שוד ועוד. כעת מבקשת הממשלה להוסיף עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור בנסיבה מחמירה, נסיבות מחמירות של הבאת אדם לידי זנות וגרימה לעזיבת מדינה לשם זנות או עבדות, ניצול קטינים לזנות, פעולה או עסקה בנשק למטרות טרור, החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור, החמרה בענישה על עבירת איסור על הכנסת והעברת חפצים אל תוך בית סוהר במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לארגון טרור.
חוק בתי המשפט קובע כי על עבירה שעונשה מוות או מאסר עשר שנים ומעלה יידון בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. החוק קובע חריג לכלל, ולפיו בעבירות מסוימות ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, אלא אם הורה נשיא בית המשפט או סגנו אחרת.
בשנת 2010, בעקבות המלצות הוועדה המייעצת לעניין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון (כתוארה אז)
מרים נאור, תוקנה התוספת הראשונה לחוק והוספו בה עבירות רבות אך עוגנה זכותם של הצדדים לבקש מנשיא בית משפט מחוזי או סגנו להורות על העברת תיק שברשימה לדיון לפני מותב של שלושה שופטים. לאורך השנים הורחבה רשימת העבירות שבתוספת הראשונה וכעת מבקשת הממשלה להרחיבה שוב".
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי), אמר בדיון: "השאלה האם אפשר להגיע לחקר האמת גם בשופט אחד ומי יחליט לפני האם המקרה חמור מספיק, מי ימיין כדי לקבוע הרכב. יש חשש שככל שהתיק אטרקטיבי ותקשורתי השופט ירצה את התיק לעצמו כדן יחיד. אבקש להביא בפנינו נתונים על התיקים בשבע השנים האחרונות מאז התיקון, אם רובם יצאו בזיכוי ברוב של שני שופטים אז אולי יהפכו היום להרשעות. אבקש גם לראות סטטיסטיקה של משך הזמן של משפט בדן יחיד או בהרכב. זה יוכל ללמד אותנו הרבה, במעבר כה דרמטי שאנחנו מצביעים עליו" בהתייחסו לעבירות הנוגעות לטרור אמר כי "מי שנושא נשק פלילי או למטרת טרור אלו שני עולמות שונים לגמרי והראיה של שופטים צריכה להיות שונה לגמרי מהעולם הפלילי. בטרור לעיתים זה לא רק מי ביצע את הפיגוע אלא מי עמד מאחוריו ואסור להקל בזה ראש. על אותו מקרה של החזקת נשק העונש בדין הפלילי פחות ביחס לטרור אז אי-אפשר לומר שמאותו רגע שהוגש כתב אישום הם דומים. צריך להיזהר מדונם פה דונם שם ובסוף כל הדין הפלילי יהפוך לדן יחיד. חייב להיות קריטריון- חומרת העונש או קריטריון אחר ולא שאת מה שתצליחו תוציאו לדן יחיד".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "צריך לשים את הסיבות על השולחן האם מדובר ביעילות של מהירות הדיון. בעניין של עשיית צדק הערך היחיד הוא שיפור הדיון. שני פרמטרים מרכיבים את עשיית הצדק- ההליך עצמו ואורך הזמן. עינוי דין הוא חלק מהצדק, הוא אחד הדברים החמורים. יש ויכוח איפה הצדק ייעשה יותר בהרכב או ביחיד. החריג צריך להיות הדן היחיד וכדי לשכנע אותנו להוריד את הסף נדרשים נימוקים חזקים ונתונים נוספים".
עו"ד אביגיל סון-פלדמן ממשרד המשפטים: "ועדת נאור אמרה שבעבירה שיש בצידה עונש חמור יש עדיפות שהרכב ישמע את הדין ועם זאת יש אינטרס ציבורי בהקלה על העומס וההליכים מבחינת הקורבנות והנאשמים בזכותם להליך הוגן". בתגובה לדברי היו"ר סלומינסקי על הצורך בקריטריון אמרה כי "אין קריטריון אחד שאפשר להצביע עליו. יש עבירות שבהן זו מכת מדינה והיכולת להיאבק אפקטיבית תלויה ביכולת להביא יותר תיקים לבירור וזה יגבר על הצורך בבירור על-ידי הרכב". עוד ציינה כי "הרוב המוחלט של התיקים בעבירות גרימת עזיבת מדינה לשם זנות הסתיים בהסדרי טיעון בגלל עזיבת המתלוננות את הארץ וחוסר יכולתן הנפשי לשוב ולהעיד. כך גם מדיניות הענישה הנגזרת נמוכה יותר".
עו"ד נעמה פויכטונגר ממשרד המשפטים: "בחוק המאבק בטרור יש עבירות לפי החוק עצמו ויש עבירות של מעשה טרור. לאחר חקיקתו ראינו כי אין סיבה שעבירת הנשק בהקשר הטרור תלך להרכב בעוד שבשאר ההקשרים בחוק העונשין היא נדונה בדן יחיד. הדיון בהרכב אינו סמל סטטוס. העברת עבירה לדיון בדן יחיד לא מבטאת הקלה בחומרתה אלא צורך ענייני שקשור בבירור משפטי שמתנהל. כשמדברים על אירוע שהבשיל לכתב אישום, כמעט ואין הבדלים בין הטרור לכל עבירה אחרת והמשמעות היא שהראיות גלויות והנאשם רואה אותן. הענישה החמורה יותר מבטאת את מכלול השיקולים של הטלת אימה על הציבור אבל שיקול הדעת שיש להפעיל אם הוכח מעבר לכל ספק סביר שיש כאן עבירת טרור אינו שונה".
עו"ד שירי לנג מהנהלת בתי המשפט: בניגוד לתיקונים קודמים ב-2010 שהנהלת בית המשפט ביקשה להוסיף שורה ארוכה של עבירות, הפעם אנחנו לא מובילים אלא גורמי השטח שנוכחו שלא מדובר בתיקים מורכבים המצריכים דיון בפני הרכב. מדובר בתיקים בודדים והשיקול כאן הוא פחות העומס על בית המשפט".
עו"ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה: "השמיכה קצרה ואם הרכב יושב על כל התיקים הפשוטים הללו שברובם עבירות הבסיס כבר נדונות בדן יחיד, לא יישאר זמן לדון בתיקים אחרים חשובים. לדוגמה - חבלה בנסיבה מחמירה שהעונש עליה 20 שנה, נניח שיהפוך ל-25 שנים האם זה מה שידרוש שינוי בהרכב? לטעמנו לא. התוצאה הזו שאנחנו לא עורכים הליך בדן יחיד מביאה לוויתורים שאנחנו לא מעוניינים בהם ויש מקרים בהם אנחנו מצויים בדילמה הזו שנוותר על ההכפלה של העונש. האלמנט העיקרי בקביעה הוא מורכבות התיק אבל אי-אפשר להתעלם מאלמנט העונש".
עו"ד דינה דומיניץ מתאמת המאבק בסחר בבני אדם: "בעבירת גרימת העזיבה של מדינה לשם זנות ההבדל בן הרכב לדן יחיד הוא להיות או לחדול, בין שיהיה תיק או שלא יהיה כי הקורבנות שעברו דברים קשים אינן בעלות מעמד בישראל, רוצות לחזור הביתה והאתגר הגדול הוא לשכנען להעיד על הסוחרים. אין לנו סמכות להחזיקן בארץ ולכן עניין הזמן כאן הוא קריטי. גם מבחינת העבירה היא לא מורכבת מבחינת ההוכחה- אין צורך להראות אלימות או כוונה מספיק להראות מודעה באינטרנט".
