בכירי דור כימיקלים הורשעו בזיהום

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את מנכ"ל דור כימיקלים לשעבר, חיים רוזנבאום, ואת סמנכ"ל התפעול לשעבר, ארנולד בקלו, באחריות לדליפת חומר מסוכן לים במפרץ חיפה בתחילת 2012. השופטת תמר נאות-פרי קיבלה את ערעורה של המדינה על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט זאיד פלאח) לקנוס את השניים ב-10,000 שקל כל אחד ללא הרשעה.

נאות-פרי אומרת כי הכלל הוא שיש להרשיע אדם כאשר הוכחה אשמתו, וגם בעבירות כאלו - בהן מוטלת על נושאי משרה אחריות לכשלים של התאגיד - ההימנעות מהרשעה צריכה להיות מנת חלקם של מקרים חריגים ביותר. במקרה של רוזנבאום ובקלו היא אומרת כי במישור העובדתי ייתכן שהנסיבות היו מאפשרות להימנע מהרשעה, אך לא כך לגבי היסוד השני הדרוש - הנזק שייגרם להם כתוצאה ממנה.

לדברי נאות-פרי, הסניגורים לא הצביעו בבית משפט השלום על נזק קונקרטי שייגרם לתעסוקתם העתידית של רוזנבאום ובקלו אם יורשעו. אומנם ניתן לגלות גמישות כאשר בוחנים את האפשרות להימנע מהרשעה, ואמנם ניתן להקל את נטל ההוכחה המוטל על הנאשם בהקשר לכך - אך אין זה אומר שכלל אין צורך להוכיח נזק, היא מדגישה.

נשיא בית המשפט, רון שפירא, שב על העמדה שהביע לאחרונה כאשר אותו הרכב קיבל ערעור נוסף של המדינה והרשיע נושאי משרה בחברת שמן באחריות לעבירות באיכות הסביבה. לדבריו, "ראוי לחדול מתרבות דיונית (שלעיתים בבסיסה הרצון להקל בהגעה להסדרי טיעון), שבמסגרתה מקלים עם ממלאי התפקידים בתאגיד ופוטרים אותם מהרשעה על השלכותיה, ומבקשים להרשיע ולהעניש את התאגיד". הוא גם אומר כי ככל שנושא המשרה בכיר יותר - כך יש להטיל עליו אחריות כבדה יותר ולהימנע מ"תסמונת הש"ג".

נאות-פרי דחתה את ערעור המדינה לגבי הקנס שהוטל על דור כימיקלים - 150,000 שקל - באומרה שאמנם הייתה מטילה קנס גבוה בשליש, אך אין מדובר בחריגה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. היא קבעה שהקנס ישולם בבת אחת, ולא בעשרה תשלומים כפי שפסק פלאח. עונשיהם של רוזנבאום ובקלו ייגזרו בידי בית משפט השלום.

השופטת בטינה טאובר הסכים עם נאות-פרי ושפירא. את המדינה ייצגו עוה"ד שגיא סיון ויונתן גור, ואת הנאשמים - עוה"ד אריה גייגר ושלו בראנץ.