הפתרון המוצע על-ידי הליכוד לנושא חקיקת פסקת ההתגברות הוא תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ולא הליכה על-פי המודל הבריטי אשר הוצע שבוע שעבר על-ידי ראש הממשלה.

בהודעה שנשלחה היום (א') מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נאמר כי הכוונה היא להעביר "פסקת התגברות מורחבת, תוך כמה דיונים מהירים". לדברי הליכוד, "היום בישיבת הממשלה התברר כי למהלך כזה אין התנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה, ומעריכים שיהיה לכך רוב גם בממשלה".

מחר (ב') בבוקר צפויה להתקיים פגישה נוספת של ראשי המפלגות ו/או ישיבת ממשלה רחבה כדי לאשר את ההצעה.

יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא הניח חוות-דעת כתובה, אך עמדתו כפי שהובהרה הייתה שאם התיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יהיה כזה שיכלול הצבעה של 70 חברי כנסת וגם מתן אפשרות לשופטי בג"ץ לפסול חוקים ברוב של 6 מתוך 9 שופטים (בניגוד למצב המשפטי הנוכחי, שבו בג"ץ יכול לפסול חוקים של הכנסת בנימוק שהם אינם חוקתיים, גם ברוב רגיל) - מנדלבליט יתמוך במהלך.

"גלובס" פנה לליכוד בניסיון להבין האם הנוסח שהם עומדים להציע כולל את שני התנאים הללו (70 חברי כנסת ורוב של 6 מתוך 9 שופטי העליון) לקראת הדיון מחר, והתשובה שנמסרה היא שהדברים יתבהרו רק מחר.

בליכוד מעדכנים עוד כי הושגה הסכמה רחבה על פסקת התגברות רחבה, וכי גם היועמ"ש מסכים לרף של חברי כנסת והחלטה שיפוטית ברוב של 6 מתוך 9 שופטי העליון. בסיעת כולנו דרשו הקמת צוות עבודה (שיאפשר לכולם לרדת מהעץ). בצוות יכללו שר האוצר, וגם משפטנים. מחר יוקם צוות שיעבוד על התיקון.

הישיבה נדחתה

מוקדם יותר היום נערך בישיבת הממשלה דיון בנושא תיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שסמכות בתי המשפט לפסול או לשנות חוקים תישלל, בהתאם להצעה שהניח ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני מספר ימים (המודל הבריטי).

היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט אמור היה להביע את עמדתו במהלך הדיון - נגד המודל הבריטי ותוך הפניה לתיקון חוק היסוד תוך השמת רוב דרוש של 70 חברי כנסת (רוב מיוחס).

מסיעת הליכוד מסרו בתום הדיון כי "סוכם להמשיך בימים הקרובים". כלומר, היום לא תיערך הצבעה על תיקון חוק היסוד לפי הנוסח שהבית היהודי דחף בשבוע שעבר, הנוסח של ח"כ בצלאל סמוטריץ', שבו השוואת פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לפסקת ההגבלה המצויה כיום בחוק יסוד: חופש העיסוק.

אמש פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט צפוי להתנגד בבוקר, בעת ישיבת הממשלה, לחקיקת המודל הבריטי, כלומר שלילת סמכות ממערכת בתי המשפט לפסול חקיקה, כפי שהוצע על-ידי ראש הממשלה נתניהו לפני מספר ימים בישיבת הממשלה הקודמת. באשר לחקיקת פיסקת התגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, צפוי מנדלבליט להסביר כי מודל מן הסוג הזה, עם רוב של לפחות 70 חברי כנסת, הוא משהו שניתן לחיות עמו ברמה המשפטית.

ביום רביעי האחרון, בישיבת הממשלה ערב יום השואה, הציע נתניהו את הסעיף שהונח בעבר על שולחן הכנסת (בשנת 2007), לפיו במקרה שבית המשפט מוצא במהלך דיון שיש סתירה בין חוק לבין חוק יסוד, עליו "לפניות ליו"ר הכנסת בהמלצה מנומקת לקיים דיון בחוק האמור".

נתניהו הסביר כי בניגוד לבית היהודי, אשר רוצים רק פסקת התגברות נקודתית לנושא טיפול במהגרי העבודה וחוקי הכניסה לישראל - הליכוד בוחר לקדם הצעה רחבה וחזקה בהרבה. נתניהו ציין אז כי הוא שוחח עם ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, אשר ההצעה שהוא הניח נמצאת כיום בפני ועדת שרים לחקיקה (ועליה ניתן להצביע כבר בימים הקרובים), וכי סמוטריץ' הסכים שהצעתו מוגבלת ושהמודל הבריטי רחב מכך.

יצוין כי כדי להגיע לרוב של 61 חברי כנסת, הרוב הנחוץ כדי לתקן חוק יסוד, יצטרכו כל חברי הקואליציה להתגייס להצבעה בכנס הקיץ הקרוב - דבר המוטל בספק. ח"כ בני בגין (הליכוד), למשל, אמר בראיונות רדיו בימים האחרונים כי הוא ידרוש רוב מיוחס (70 למשל) כדי להעביר חקיקה שהיא גם על דעת האופוזיציה. בנוסף, ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, אמר באירוע "שבתרבות" במודיעין לעיתונאית דפנה ליאל כי נושא פסקת ההתגברות לא יעבור. לדבריו, "ישראל אינה רפובליקת בננות".

יצוין כי תיקון פסקת ההתגברות או העברת המודל הבריטי לשלילת סמכות בתי המשפט לבטל או לתקן חוקי כנסת, הוא מהלך העשוי לפגוע באופן קשה בכל נושא זכויות האדם, חופש ביטוי ושוויון בישראל. מהלך זה מעורר התנגדות רחבה בקרב משפטנים בכירים ושופטים עליונים בדימוס.

הוויכוח שהתגלע ביום רביעי האחרון, בין השר נפתלי בנט לבין ראש הממשלה נתניהו במהלך ישיבת הממשלה, ויכוח שלאחריו הוחלפו מהלומות פומביות בין הצדדים באמצעות הודעות עוקצניות - רמז על כך שהצדדים מתכוונים לראות בנושא הזה עילה לפירוק הממשלה ולא דווקא עניין עקרוני.

הוויכוח על החקיקה הזו לא יפתור בטווח הקרוב את שאלת ההסכמים של ישראל עם אוגנדה ו/או מדינות אחרות להוצאת כ-39 אלף מהגרי עבודה/מסתננים/פליטים ואף לא את שאלת שיקום שכונות דרום תל אביב.

רוב של 70 חברי כנסת

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עדיין לא נדרש להעביר את עמדתו בסוגיית הוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מנדלבליט יידרש להביע עמדה באשר לחוקתיות המהלך רק אם וכאשר הוא יבשיל להצעת חוק של ממש. עם זאת, ידוע שעמדתו של מנדלבליט היא שכדי לחוקק חוק "עוקף בג"ץ" יידרש רוב של 70 חברי כנסת.

כמו-כן, על בסיס הצעת חוק יסוד: החקיקה, נראה כי מנדלבליט יתמוך בנוסף בגישה לפיה בג"ץ יוכל לפסול חוק של הכנסת רק ברוב מינימלי של 6 מתוך 9 שופטים בבית המשפט העליון. זאת, בניגוד למצב המשפטי הנוכחי שבו בית המשפט העליון יכול לפסול חוקים של הכנסת בנימוק שהם אינם חוקתיים, גם ברוב רגיל.

גורמים המקורבים אל היועץ המשפטי לממשלה אמרו היום ל"גלובס" כי היועמ"ש סבור כי לפי שעה יש להמשיך ללמוד את הנושא ואת המודלים השונים שקיימים במדינות אחרות. יתר על כן, לגישת היועמ"ש, חשוב מאוד שהכנס והממשלה יקיימו דיאלוג עמוק עם הרשות השופטת טרם קבלת החלטה כלשהי. לאור ההמלצה הזאת של היועמ"ש, החליט נתניהו להמשיך ולקיים דיונים בנושא לפני קבלת החלטות.

חיות: להגן על עקרונות היסוד החוקתיים

בתוך כך, הפיצה היום דוברות הנהלת בתי המשפט קטע מדברים שנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, עומדת לומר בהרצאה השנתית לכבוד עצמאות ישראל במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב, דברים שכבר נכתבו מראש. חיות מדגישה את הצורך לשמור על השיטה הקיימת.

"משאנו מבקשים להתהדר, ובצדק, כלפי עם ועולם בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, עלינו לזכור כי אחת הערובות ההכרחיות לכך היא שמירה על מערכת בתי משפט עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה, המקיימת ביקורת שיפוטית המגנה על עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה", דברי חיות.