הישגי העלייה ב-20 שנה 2009-1989 אני שמחה מאוד שנפלה בחלקי הזכות לסקור את תרומתה של העלייה בעשרים השנים האחרונות. אני עצמי עליתי לפני שלושים שנה. אחרי שעזבתי את ברית המועצות ירד מסך הברזל, עד שנת 1989.
עלינו לזכור, שמקימי היישוב היהודי גם הם יצאו מרוסיה כבר במאה התשע-עשרה והתחילו לבנות יסודות למדינה יהודית בן-גוריון, ברל כצנלסון, אחד העם.
העלייה הגדולה שהתחילה בשנת 1989, הביאה לישראל קרוב למיליון עולים, עלייה זו קיבלה הרבה כינויי זכות, ולא מעט סטיגמות שליליות דבקו בה.
המשפטים הקצרים אותם אני שומעת מראשי הערים בהן אני מבקרת, הן נקודות זכות:
אנחנו מדינה של קליטת עלייה;
עליית 89' הצילה את המדינה;
מיליון העולים הם שהביאו תקומה למדינה;
עֶרְכָם של העולים הוא כפול ממספרם;
עליית המיליון הפכה למנוף למשק ולכלכלה;
העלייה הקפיצה את המדינה בעשרות מדרגות;
עליית המיליון היא החמצן של המדינה;
ועוד ועוד ועוד.
ראשי ערים, שעד גל העלייה הגדול היו ראשי מועצות הפריפריה, הפכו בזכות העלייה המבורכת לערים משגשגות שזכו: לתנופת פיתוח; לבנייה מאסיבית; לפיתוח אזורי תעשיה מודרניים; ובעצמן הפכו עם השנים לערים קולטות עולים חדשים.
מתוך הרבה דוגמאות בחרתי בעיר יקנעם, שלפני עשרים שנה כללה כ-5,000 נפש והיו בה שני מפעלי תעשיה, ואילו היום, לאחר קליטה מאסיבית הפכה יקנעם לעיר שבה למעלה מעשרים אלף נפש. בתקופה זו הוקמו בה, גם על-ידי עולים, מפעלי תעשיה שאחוז העולים העובדים מגיע ל-80-70 אחוז.
דוגמה נוספת היא העיר אשדוד, אותה אני מכירה היטב, עיר קטנה, פרובינציה שְכוּחַת-אֵל בדרום שהפכה, בזכות העלייה, לעיר החמישית בגודלה בישראל. נמל, תעשיה, ובעתיד יהיה בית חולים.
תרומתה של העלייה מחבר המדינות העצמאיות (חמ"ע), כפי שאני אציג מיד, היא קודם כל, בהון האנושי, בזמן ובאמצעים שהמדינה חסכה.
עלייה של:
- אנשים משכילים(למעלה מ-70% בעלי השכלה תיכונית ואקדמית);
- צעירים (כ-% 71 עד גיל 50);
- בעלי מקצוע, בתחומים שונים.
תרומתם באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים בארץ:
- בבריאות - 23,000 רופאים, 25,000 אחיות ופרה-רפואיים.
- בתעשיה - יותר ממאה אלף מהנדסים;
- באמנות ובתרבות - יותר מ-20,000 איש;
- בספורט - אני חושבת שמיותר להגיד מי "העלה את ישראל על המפה".
- בכוחות הביטחון ובצבא - ניתן למצוא בצבא ביחידות העורפיות וכן חלקם גדול ובולט ביחידות הקרביות.
בוויכוח המתנהל עתה בפרויקט קמ"ע ובאופן המימון, ואין בכוונתי להיכנס לנושא זה, פרופסור צבי הכהן, יושב-ראש המועצה, אומר שכמות המחקרים המדעיים שפורסמו על-ידי מוסדות האקדמיה בישראל זינקה מאז 1991 ב-90%! תודות למדעני קמ"ע. אי-אפשר שלא לשאול, איך זה שאף אחד ממדענים אלה לא נכלל בתקני המוסדות האקדמיים של מדינת ישראל, ואיך זה שבמשך שנים כה רבות פרויקט זה נשען על כספי הסכמים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו, ולא נכלל בבסיס תקציב המדינה?
אדוני ראש הממשלה, מכובדי השרים,
הצגתי בפניכם בקצרה את התרומה של עליית המיליון שהתחילה לפני 20 שנה, מיד נציג נתונים נוספים, ולפני שאסיים את דבריי, וכמי שעוסקת בתחום זה עשרות שנים ועתה בתפקיד השרה לקליטת העלייה, הרשו לי רבותי לומר: בצד ההישגים והתרומה שהביאה העלייה המבורכת ממדינות חמ"ע ושבלעדיה, נראה לי שלא היינו מגיעים למקום המכובד, האיכותי, המשגשג בו נמצאת מדינת ישראל - אני חייבת לומר - מדינת ישראל אוהבת את העלייה אבל לא את העולים. יחס של ניכור מלווה את העולים.
שנים רבות שלא נבנתה דירה אחת לדיור הציבורי, והמצוקה בתחום זה גדולה ביותר במיוחד בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, שנים רבות שלא נעשה דבר רציני בתחום לימוד השפה העברית שהיא בסיס להשתלבות מהירה בחיים בישראל, בעבודה ובחברה. אני מתכוונת הן במתן שיעורי העשרה לתלמידים והן לאוכלוסיה הבוגרת.
טרמינל קליטת העלייה (טרמינל 1) בנתב"ג הוא אות קלון למדינה, וטראומה שעובר כל עולה במדינת ישראל הנאלץ להיטלטל בין הטרמינלים. לעיתים, לאחר שעות רבות של טיסה מתישה, ילדים, תינוקות, תשושים ומוגבלי תנועה עוברים דרך ייסורים זו (שר התחבורה מודע למחדל מתמשך זה).
ממש בימים אלה מלוות כותרות ענק את ההתייחסות הגזענית לתלמידים יוצאי אתיופיה... לדעתי, פועל שר החינוך ומשרדו כראוי. ואין אלה הדוגמאות היחידות להליכים בלתי תקינים בקליטת העלייה בעשרים השנים שחלפו.
עלינו להשקיע אמצעיים כספיים רבים כמו-גם מחשבה ויצירתיות בשדרוג הליכי הקליטה כדי להקל על העולים, כמו-גם על תושבים חוזרים את ההשתלבות בחברה בישראל. ממשלה זו צריכה להטביע חותמה כממשלה קולטת עלייה!
ע - עלייה;
ת - תעסוקה;
י ד - דיור,
ומכיוון שהעלייה נמצאת בעלייה, יפה שעה אחת קודם!
השנה הבאה עלינו לטובה היא:
ת - תהא
ש - שנת
ע - עלייה!
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
