ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 18.12.18) את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - תכנון משק החלב בישראל) (תיקון) התשע"ח-2018. כבר היום קיימות עבירות מינהליות שבהן מוטל קנס על-ידי פקח בתחום של תכנון משק החלב, ומוצע כעת לאפשר אכיפה באמצעות קנס מינהלי בעבירות נוספות.
העונש החלופי, הקבוע בחוק תכנון משק החלב, לעבירות שמוצע כעת לאכוף אותן גם באמצעות קנס מינהלי, הוא מאסר שלושה חודשים, או קנס הגבוה מבין אלה: 75,300 שקל (שהוא הקנס הקבוע בחוק העונשין). או פי שלושה מערך הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי: "אנחנו תומכים בהעברת האכיפה למסלול המנהלי אך אבקש הסבר לכך שבמסלול הפלילי מדובר על 3 חודשי מאסר או קנס חמור של עד 75,000 שקל, וכשממירים את זה לקנס מנהלי הסכומים נמוכים משמעותית. אף פעם לא נתקלתי בהפרש כזה. אף סעיף לא נראה על פניו כה חמור שמצדיק 3 חודשים או קנס כה גבוה. עד כמה יש חריגות מהמכסות?"
עו"ד זיו דניאלי מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות: "העבירות הנוגעות למכסות החלב חמורות כי הן מפרות את האיזון שיצרה המדינה בחלוקתן. תחום החלב מוסדר בכמה דינים. יחידת הפיצוח ממונה על פיקוח ואכיפת תחום החלב ועד היום נעשה הפיקוח רק לפי חוק הפיקוח על צרכנים ושירותים ולא לפי חוק משק החלב. טיפלנו בכך וכבר בשבוע הבא יעברו פקחי יחידת הפיצוח את ההכשרה ויחלו לפקח גם לפיו בתוך כחודש. הסיבה לקנס הגבוה היא שזו ההפרה המרכזית באסדרה על משק החלב".
עו"ד עילית סקפה לנדאו, יועמ"ש ועדת המכסות במועצת החלב: "בנוגע לתת ביצוע שיכול לקרות במשק חי, התקנה עוסקת במצב מתמשך של תת-ביצוע. הרפתן לא עבר על החוק אך ניתן להפחית מכסה במקרה כזה של תת-ביצוע שנמשך 3 שנים".
עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים השיבה לשאלת יו"ר הוועדה: "העונש המרבי בחוק נקבע למקרה הכי קיצוני ובפועל בתי המשפט לא פוסקים אותו. פעמים רבות בחקיקה מנהלית יש פערים ביחס לחקיקה הפלילית. לדוגמה בעברות קנס תעבורה העונש המרבי בתאוריה הוא כ-16,000 שקל ובפועל עבירות הקנס נעות בין 100 שקל לעבירות חניה, לבין 1,500 שקל על העבירות החמורות".