בית המשפט העליון לא יתערב בהחלטות יד ושם האם להעניק או להעניק את תואר "חסיד אומות העולם", אלא במקרים יוצאי דופן. כך מבהיר (16.4.19) השופט
עופר גרוסקופף.
גרוסקופף אומר: "מפעל חסידי אומות העולם הוא מפעל רב חשיבות,
המבטא את ההערכה והכרת התודה של מדינת ישראל כלפי אותם יחידי סגולה שפעלו להצלת יהודים בתקופת השואה. החלטה בסוגיה האם זכאי אדם פלוני לאות 'חסיד אומות העולם' נוגעת לתחומי ההיסטוריה האנושית, ההיסטוריה היהודית והמוסר, ואל לו לבית משפט זה להכריע בסוגיות נכבדות ומורכבות אלו, אלא במקרים יוצאי דופן".
גרוסקופף גם מצטט בהסכמה פסק דין קודם של השופט
אליהו מצא משנת 2004: "זה לא כבר פסקנו כי 'קביעת האמת ההיסטורית - ככל
שיש קיום למושג זה - הינה עניין להיסטוריונים ולא לבית המשפט, וככל שישכיל בית המשפט להימנע מלעסוק בה, כן ייטב. פסיקה זו, שנתקבלה בהליך אזרחי, ראויה לחול מקל וחומר על הליכי הדיון לפני בית המשפט הגבוה לצדק. גישה זו ראוי לה כי תנחה את בית המשפט כל אימת שמוצבת להכרעתו מחלוקת בדבר קורותיה של התרחשות היסטורית. בעיקר ובייחוד ראוי לבית המשפט להדיר את עצמו מהכרעה במחלוקת טעונת זיכרונות ורגשות אישיים, בדבר התרחשותם, אי-התרחשותם או מידת התרחשותם של אירועים היסטוריים בתקופת השואה".
בג"ץ דחה את עתירתו של מאיר שי, אשר ביקש להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" להגמון הכנסייה האורתודוקסית טיט סימדריאה, אשר לדבריו סייע להציל אותו ואת בני משפחתו בעיר צ'רנוביץ שברומניה. יד ושם העניק את התואר, בעקבות פנייתו של שי, לעובד הכנסייה גאורג רוסו, אך דחה את הבקשה לגבי סימדריאה, בנימוק שלא הוכח שהוא היה מעורב ישירות בהצלה ושהדבר סיכן את חייו - תנאים נדרשים לפי כללי המוסד.
בשנת 2010 נקבע בהסכמה בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי שי יקבל מיד ושם את תמצית החומר שבידיו, ובמידת הצורך - ימונה שופט בדימוס שיקבע האם מדובר בתמצית אמינה. במקום לפעול במסלול זה, הגיש שי בשנת 2011 עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, אשר נמחקה לאחר קבלת תגובת יד ושם.
בשנה שעברה עתר שי שוב, בטענה שנפלו פגמים רבים בבחינת תיקו של סימדריאה, אך כאמור גרוסקופף דחה את העתירה. לדבריו, שי חוזר במידה רבה על טענותיו שכבר נדחו בעתירה הקודמת, ובהקשר זה מזכיר את דבריו של הנשיא
אהרן ברק: "לכל התדיינות משפטית יש סוף. משהתבררו זכויות וחובות הצדדים בהליכים המשפטיים השונים, ונתקבלה החלטה סופית, הרי שאין לשוב ולהידרש לעניין מחדש. הדבר מערער את היציבות המשפטית. הדבר פוגע בזכויות המתדיינים עצמם. הדבר פוגע ביעילות המערכת המשפטית".
השופטים דפנה ברק-ארז ו
ג'ורג' קרא הסכימו עם גרוסקופף. את שי ייצג עו"ד עמית אפרתי, ואת יד ושם - עוה"ד
דוד שמרון ואלי אברך.
החיים היהודיים בגרמניה הנאצית התאפיינו גם בצמצום מרחב המגורים הפרטי ובהרעה בתנאי הדיור
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
