חברת פז שמנים וכימיקלים מבקשת (יום א', 30.6.19) מבית המשפט המחוזי בחיפה להורות לראש עיריית חיפה, עינת קליש-רותם, להאריך את רישיונות העסק שלה, הפוקעים היום, ולהימנע מנקיטת הליכי אכיפה נגדה. מדובר בחברת-בת של קבוצת פז, העוסקת בעיקר בייצור שמני סיכה.
בעתירה נאמר, כי החברה מפעילה במפרץ חיפה מתקנים לייצור ומחזור שמנים וכימיקלים בשטח של עשרות אלפי מ"ר, במתחם שהוקם עוד בימי המנדט הבריטי. בשנים האחרונות הוענקו רישיונות העסק לחברה לתקופות קצרות של מספר חודשים כל פעם, והוארכו פעם אחר פעם ימים ספורים לפני שפג תוקפם. אולם נכון למועד הגשת העתירה, לא הודיעה העירייה על הארכת הרשיונות, ובשיחה בעל-פה נמסר לחברה שייתכן שהם לא יוארכו.
בעתירה נאמר, כי קיימים במקרקעי המתחם מספר מבנים היסטוריים קלים(סככות, מכולות וכדומה) שהיקפם זניח ביחס להיקף הבנייה במתקן, וכי המשרד להגנת הסביבה נתן את אישורו הסופי להנפקת היתרים לכל המבנים. אולם לבקשת הוועדה המקומית הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה לפני שלושה חודשים צו הפסקת שימוש במבנים הישנים, ועיכב את ביצוע הצו עד לדיון הנוסף בתיק בעוד עשרה ימים.
לדברי העותרת, אי-חידוש רישיון עסק מחייב קיום שימוע, שלא נערך הפעם. לטענתה, בבסיס החלטת העירייה עומדים שיקולים זרים, ומטרתה לדחוק אותה מתחומי העיר. זו גם הסיבה להחלטת הוועדה המקומית שלא לאפשר את הכשרת המבנים ההיסטוריים. בשם מטרה זו בחרה העירייה שלא להאריך את תוקף רישיונות העסק, בנימוק של אי-הסדרת היתרי הבנייה של אותם מבנים.
פז טוענת, הפעילות במתחם קריטית לה ולמשק האנרגיה בכלל, וכי הפסקת הפעילות תגרום לנזקים בעשרות מיליוני שקלים, לסגירה הלכה למעשה של החברה, לפגיעה ב-135 עובדיה ובעובדים אחרים הקשורים אליה, ללקוחות החברה ולפוטנציאל לנזק סביבתי. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד איל מאמו ואשר זליגר, וטרם הוגשה תגובת העירייה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
