ריבלין: "יש לקיים חשבון נפש לאומי"

ליברמן בחר לחבור אל השמאל בגלל איומים משפטיים (ראו מאמרו של יואב יצחק כאן באתר: "ליברמן נתקף בהיסטריה"), ואולי גם בגלל פיתויים כספיים ואחרים שהציעו לו מאחורי הקלעים. עריקתו הרצונית או הכפויה החלה מהפרישה שלו מקואליציית הימין ומהמכשול שהוא הציב בהמשך שמנע את הקמתה של ממשלה ימנית לאחר סיום הבחירות הקודמות (ובינתיים גם לאחר סיום הבחירות האחרונות) ומהוויתור שלו על הנכס מספר אחד של הימין (שותפיו הטבעיים). אחר כך זה המשיך בהסכם העודפים שלו עם "כחול לבן" ובהצטרפותו לאופוזיציה בהצבעה נגד חוק המצלמות שנועד להגן על הימין מזיופים בבחירות.

הבחירות לכנסת ה-22 הולידו מצב שבו אף צד אינו יכול להקים ממשלה בישראל. לגוש הימין יש 55 ח"כים בלבד, 6 פחות מהדרוש להקמת ממשלה. לגוש הנגדי, גוש "רק לא נתניהו", יש אומנם 65 ח"כים, אבל המכנה המשותף היחיד בין חבריו, "רק לא נתניהו", אינו מאפשר למרכיבי הגוש הנגדי לפעול במשותף, להקים ממשלת שמאל, או אפילו להידבר זה עם זה.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם תוכנית בת ארבעה שלבים להקמת ממשלת אחדות לאומית.

ערב הבחירות הפיצה עיריית ת"א ספר לילדים העולים לכיתה א'. ומאחר שילדים העולים לכיתה א' לא יודעים עדיין לקרוא הוריהם חייבים להקריא להם אותם. הספר עוסק בבחירות של מיכל, ילדה, לראשות הממשלה, ועוסק גם בדילמה שבין שמירת השבת במרחב הציבורי, לבין תחבורה ציבורית בשבת.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, משתלח במי שהיו עד לאחרונה שותפיו הפוליטיים ולא דופק חשבון. ציטוטים מראיון לעיתון מעריב שיתפרסם מחר (יום ג', 7.10.19) פורסמו באתר העיתון: