"מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו". כך אומר (יום ג', 17.12.19) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, בתגובה להחלטתו של שר המשפטים,
אמיר אוחנה, למנות את אורלי בן-ארי גינזברג לממלאת-מקום פרקליט המדינה. משמעות הדברים: מנדלבליט לא יגן בבג"ץ על עמדתו של אוחנה, כאשר לבטח יוגשו עתירות נגד המינוי.
במכתבו לאוחנה חוזר מנדלבליט על חוות דעתו, שמשמעותה המעשית היא שלשיטתו - אוחנה חייב למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר. לדעת מנדלבליט, יש להעדיף לתפקיד את מי שהיה המשנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז - בעוד בן-ארי גינזברג היא רק המשנה לפרקליט מחוז מרכז. מנדלבליט אף מציין, כי היא נכשלה שלוש פעמים בהתמודדויות על תפקידים בכירים יותר בפרקליטות. עוד סבור מנדלבליט, כי ממלא המקום צריך להיות מעורה היטב בתהליכים הקיימים, כך שיוכל להמשיך את הטיפול בהם.
בכל ההיבטים הללו, ממשיך מנדלבליט, למברגר עולה על בן-ארי גינזברג "בפער גדול ומשמעותי ביותר" מבחינת ההתאמה לתפקיד. זאת, בשל מגוון התפקידים הניהוליים הבכירים שמילא (פרקליט מחוזות דרום ותל אביב, וכעת כאמור המשנה לפרקליט המדינה), הוא בעל היכרות גבוהה ביותר עם הנושאים המרכזיים שבטיפול הפרקליטות כיום, והוא יכול להבטיח רצף מקצועי, ניהולי ומנהיגותי בחודשים הרבים שיחלפו עד למינוי פרקליט קבוע.
לדברי מנדלבליט, אוחנה יכול היה לשקול מועמדים אחרים מתוך שורות ההנהלה הבכירה של הפרקליטות - אך בחירתו בבן-ארי גינזברג אינה עונה על אמות המידה הדרושות לתפקיד. לדבריו, עם כל ההערכה לבן-ארי גינזברג - "היא לא מקיימת את הדרישות ההכרחיות לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה". מנדלבליט מדגיש, כי אינו חולק על כך שזכותו של אוחנה למנות את ממלא-מקום הפרקליט - אך אוחנה חייב להתייעץ עימו, והמינוי חייב לשמור על עצמאות התפקיד. מנדלבליט מביע חשש מפני השפעה פוליטית על ממלא-מקום הפרקליט, וטוען שלפיכך יש לקבל את הסכמתו למינוי כדי להבטיח את עצמאותו.
בסיום מכתבו מצטט מנדלבליט את עמדתו של נציב שירות המדינה,
דניאל הרשקוביץ, המסתייג גם הוא ממינויה של בן-ארי גינזברג. לדברי הרשקוביץ, יש להטיל את התפקיד על מי שנמצא בדרג הבכיר ביותר בפרקליטות, בעוד בן-ארי גינזברג אינה נמנית על דרג זה. מנדלבליט מעיר, כי לעמדתו של הרשקוביץ יש משקל רב, ולמיטב ידיעתו - אוחנה לא התייחס אליה.