|
|
[צילום: ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון]
|
|
|
|
|
היום לפני 46 שנה, נחתם הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, שסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית המצרית.
על ההסכם חתמו הרמטכ"ל דוד אלעזר וגנרל גמאסי (שמונה תוך כדי השיחות למפקד הצבא המצרי).
בהסכם נקבע שישראל תיסוג מהגדה המערבית של תעלת סואץ, וגם מהגדה המזרחית, עד למרחק של 20 קילומטרים מהתעלה. נקבעו שלוש רצועות ברוחב של 10 ק"מ כל אחת: רצועה מצרית ממזרח לתעלה שהוגדרה כרצועת דילול מצרית, בה ישהו כוחות מצריים מוגבלים (7,000 חיילים ו-33 טנקים). הרצועה השנייה הייתה ממזרח לרצועה המצרית. רצועה זו הוגדרה כאזור חיץ בפיקוח כוח חרום של האו"ם. ממזרח לו, הרצועה הישראלית, שהוגדרה כשטח דילול ישראלי, שבו מגבלת כוחות זהה למגבלות שברצועה המצרית.
ההסכם קבע בין השאר כי תעלת סואץ תיפתח מחדש (היא אכן נוקתה ונפתחה מחדש ביוני 1975). המצרים הציגו את ההסכם כהסכם צבאי בלבד ולא כהסכם מדיני, על-אף שההסכם כלל סעיף שבו נקבע שזהו הצעד הראשון לקראת הסדר שלום עתידי, וכי הסכסוך ייפתר רק בדרכי שלום. בהסכם נקבע גם כי תוך שנה ייחתם הסכם חדש שיחליף את ההסכם הזה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
