לא נפל פגם בפרסום המהיר של פסק דין בג"ץ בנוגע להתנהלותו של יו"ר הכנסת היוצא, יולי אדלשטיין. כך קובע (יום ב', 30.3.20) נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, שופט בדימוס של בית המשפט העליון.

התלונה התייחסה לפסק הדין שהורה לאדלשטיין לכנס את המליאה כדי לבחור את יו"ר הכנסת ה-23, וזאת בניגוד לעמדתו ולפיה יש לדחות את הבחירה עד סמוך להרכבת הממשלה. ב-23.3.20 הורו השופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, לאדלשטיין להודיע עד השעה 21:00 האם יהיה מוכן לכנס את המליאה בתוך יומיים כדי לבחור את היו"ר, ואדלשטיין השיב בחיוב.

בתלונה נטען, כי בשעה 21:41 הודיעה דוברות בתי המשפט שפסק הדין יינתן בקרוב, והוא אכן ניתן בשעה 22:01. לדברי המתלוננת, הדבר מלמד שפסק הדין נכתב מראש - וכך גם העובדה שכמעט ואין בו התייחסות לעמדתו של אדלשטיין. לטענתה, הדבר נוגד את החלטתו של הנציב הקודם, אליעזר ריבלין, משנת 2016 ולפיה "בהכנת טיוטה מלאה ומפורטת של פסק דין, טרם שהושלם ההליך המשפטי, יש טעם רב לפגם".

חיות השיבה, כי בג"ץ שמע את עמדות הצדדים במשך שלוש שעות ביום הקודם וזאת לאחר שקיבל את עמדותיהם בכתב, כולל עמדתו של אדלשטיין. בשל דחיפות הנושא, החלה כתיבת פסק הדין מיד לאחר הדיון. הפנייה לאדלשטיין נועדה לייתר את הצורך בכתיבת פסק דין, אם היה מסכים לכנס את הכנסת כמוצע. עמדתו הייתה נחוצה רק בנקודה זו, ומשהתקבלה - היא שולבה בפסק הדין.

שהם אומר כי תשובתה של חיות מקובלת עליו במלואה. הוא מציין, כי אותה החלטה של ריבלין עסקה במקרה בו הטיוטה נכתבה לפני שנשמעו כל טיעוני הצדדים - בעוד במקרה זה, כאמור, כל הטענות היו מונחות בפני השופטים. בשל כך, הוא מסיים, התלונה נדחית משום שלא נמצא לה בסיס כלשהו.