בית המשפט העליון מתבקש כצפוי למנוע מ
בנימין נתניהו להרכיב את ה
ממשלה הבאה, על-פי ההסכם להקמת ממשלת אחדות עליו חתמו (יום ב', 20.4.20) הוא וח"כ
בני גנץ. לבג"ץ הוגשו שלוש עתירות, בכולן נטען שאין להטיל על נתניהו את התפקיד בשל כתב האישום נגדו, והשופט
יצחק עמית הורה להשיב עליהן בתוך יומיים.
ההסכם הקואליציוני קובע, כי חברי הכנסת של הליכוד וכחול-לבן יפנו יחדיו לנשיא ראובן ריבלין ויבקשו ממנו להעניק את המנדט לנתניהו. במצב זה, על-פי חוק יסוד הממשלה, אין לנשיא המדינה כל שיקול דעת והוא מחויב לפעול בהתאם לרצון הח"כים. זאת, מאחר שריבלין הודיע לכנסת שלא עלה בידיו של גנץ להרכיב ממשלה, הוא לא העריך את המנדט ולא העביר אותו לנתניהו.
התנועה לטוהר המידות טוענת בעתירתה, כי "הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים היא פגיעה אנושה בשלטון החוק, באמון הציבור
בנבחרי הציבור וברשויות השלטון והיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורשם של דברים". לדבריה, מהלך שכזה עומדת בניגוד למסורת ארוכה בנוגע להפעלת שיקול הדעת המינהלי במינוי למשרה ציבורית, ובניגוד לפסיקותיו של בית המשפט העליון בעניינם של
אריה דרעי,
רפאל פנחסי,
צחי הנגבי וראשי ערים שהואשמו בעבירות שחיתות.
עתירות דומות הוגשו בידי קבוצה של 120 אנשי מדע וביטחון לשעבר, וכן בידי התנועה לאיכות השלטון. בג"ץ דחה עתירות קודמות, בנימוק שהן מוקדמות מדי שכן המנדט לא הוענק לנתניהו. בג"ץ עשוי גם הפעם לקבוע שיש להמתין עד להענקת המנדט בידי ריבלין - אך ייתכן שיחליט לדון בעתירות לגופן, כדי לזרז את הטיפול בהן.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
