המורה החרדית מלכה לייפר צפויה להיות מוסגרת לאוסטרליה, שם תועמד לדין באשמת עבירות מין חמורות בתלמידותיה. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה מרים לומפ, קבעה (יום ג', 25.5.20), כי לייפר כשירה לעמוד לדין, מבינה את הליכי ההסגרה ויכולה לשתף פעולה עם סניגוריה. לומפ הורתה לחדש את הליכי ההסגרה נגד לייפר.

הליכי ההסגרה נגד לייפר (המואשמת ב-74 עבירות מין) נפתחו ב-2014, הוקפאו ב-2016 לאחר שנקבע שאינה כשירה נפשית לעמוד לדין וחודשו ב-2018 לאחר שהתעורר חשד שהיא מעמידה פני חולת נפש כדי לחמוק מהסגרה. בדצמבר 2019 קבעה לומפ, כי יש להעמיד את לייפר לבדיקת פאנל של מומחים, בשל פגמים רבים שנפלו בחוות הדעת מטעם המדינה ושבהן נטען כי היא מתחזה. לומפ מינתה את ד"ר אמיר בן-אפרים, פסיכיאטר מחוזי צפון; ד"ר אלין רוזנצוויג, פסיכאטר מחוזי חיפה; וד"ר אילנית אייזקס, סגנית פסיכיאטר מחוזי חיפה.

חודש לאחר מכן קבע הפאנל פה אחד, כי לייפר יכולה לעמוד לדין ומתחזה לגבי כושר שיפוטה ויכולת תפקודה. המומחים קבעו, כי לייפר יכולה לשתף פעולה עם סניגוריה, כפי שאכן עשתה בעבר, לפני שהחליטה להימנע מכך. הם גם עמדו על כך, שבכל אשפוזיה הקודמים של לייפר לא נקבע שהיא חולת נפש.

כמקובל, לומפ אימצה את ממצאי המומחים מטעם בית המשפט. המדיניות השיפוטית היא לאמץ חוות דעת כאלו, למעט במקרים נדירים מאוד של פגמים קשים בהן או חשש שניתנו תוך פגיעה בטוהר המידות. ההערכה היא, שבית המשפט העליון ידחה את הערעור הצפוי, שכן גם הוא מאמץ חוות דעת מומחים ואינו נוטה להתערב בממצאי עובדה של הערכאה הדיונית.

לומפ דוחה מכל וכל את טענות ההגנה נגד הפאנל: "חברי הפאנל הם מבכירי הפסיכיאטרים הציבוריים בישראל, שעושים לילות כימים בעת מילוי תפקידם, מנוסים מאוד, שניים מהם היו שותפים למספר לא מבוטל של פאנל מומחים שסייע לבית המשפט במקרים סבוכים. למרות כובד המטלות המוטלות על כתפיהם, הם נטלו על עצמם מעמסה נוספת ונרתמו לסייע לבית המשפט ולהיות לו כעיניים.

"התרשמתי מעבודתם המקצועית, מכך שהבינו היטב את כובד המטלה המוטלת על כתפיהם ופעלו לסייע לבית המשפט בתחום מומחיותם, וזאת ללא קביעת דעה נחרצת מבעוד מועד. להפך, מעדותם של חברי הפאנל לפני התרשמתי, כי הפאנל ערך את חוות דעתו במקצועיות ובזהירות רבה. לא נעלמו מעיני הפערים בתשובות חברי הפאנל שהציגו באי-כוח המשיבה, אך הדברים אינם יורדים לשורש העניין, וחוטאים לתמונה הכללית הברורה, לפיה אין מדובר בחוות דעת בה מסקנתם של חברי הפאנל נקבעה מראש. נתתי אמון מלא בעדותם, כי הם באו לעשות מלאכתם בתחושת שליחות מתוך רצון לסייע לבית המשפט, ללא דעה קדומה ומתוך ראייה אובייקטיבית ומקצועית".

לומפ מוסיפה: "הפערים [בתשובות] מעלים, כי חברי הפאנל אינם עשויים מקשה אחת, הם לא תיאמו ביניהם גרסאות וכל אחד רואה את הדברים בעיניים המקצועיות שלו ונאמן לדעתו המקצועית. מטבע הדברים, כאשר מדובר בפאנל של שלושה אנשים כל אחד מהם מחזיק בניסיון רפואי משלו, בניסיון חיים משלו וכן בדגשים מקצועיים אחרים, כאשר כל אחד רואה את הדברים מנקודת מבטו והשקפתו המקצועית, לעולם לא תהיה אחידות מוחלטת בתשובותיהם. על-אף פערים אלה, נותר הרושם הכללי של הפסיכיאטרים מהבדיקות הקליניות שערכו והם כולם הגיעו לאותה מסקנה".

לומפ דחתה את חוות דעת המומחים מטעמה של לייפר, ובראשם פרופ' שמואל טיאנו ופרופ' משה קוטלר. לגבי טיאנו אומרת לומפ, כי הוא העלה תזה חדשנית ולפיה מצבה של לייפר דומה לזה של הסובלים מהלם קרב, אך זו טרם נבחנה במישור המעשי. על קוטלר היא אומרת כי בחוות דעתו התגלו פערים שלא ניתן לגשר עליהם.

לאחר החלטתה של לומפ אמר עו"ד טל גבאי, המייצג את לייפר, כי עמדתו הייתה ונותרה שהיא אינה כשירה לעמוד לדין; לומפ הגיבה: "לא נותרה אבן שלא הפכנו". לדבריו, יש להסדיר כעת את ייצוגה של לייפר להמשך ההליכים - רמז לכך שייתכן שהיא תחליף את עורכי דינה, דבר שיחייב עיכוב בהמשך ההליכים. לדברי גבאי, ללייפר אין עניין בעיכוב כלשהו והיא רוצה שההליך במחוזי יסתיים בהקדם, כדי שתוכל לערער לבית המשפט העליון. עם זאת, גבאי התנגד לקיום הדיון הבא בקרוב וטען שלא יוכל להיערך לייצוג בתוך שבועיים. לבסוף קבעה לומפ ל-20.7.20 את הדיון בבקשת ההסגרה.