"איפה שאחרים רואים סיבים אני רואה ערכים"

ועדת הכלכלה קיימה (יום ג', 15.7.20) ישיבה שעסקה בשיפור תשתיות התקשורת בתחום האינטרנט והסלולר ובפיתוחה. הישיבה התקיימה, בין היתר, ברקע משבר הקורונה שהוביל את המשק לעבודה מהבית והגביר את השימוש ברשת. היו"ר עקב מרגי פתח ואמר כי הדיון פותח את התחרות בין משרד התקשורת לבין משרד התחבורה - מי יוציא אותנו מהר יותר מהפקק.

שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל, אמר כי הקורונה חשפה את הפער בניהול התשתיות, והוסיף כי פריסה מלאה של תשתיות מתקדמות שווה למדינה תוספת של 10 מיליארד שקל לתל"ג. לדבריו, אנחנו בפיגור של עשור וחצי אחרי העולם והעומס על התשתיות יוצר פקק. באשר לפריסת הסיבים הוא הסביר כי כוונת המשרד לשחרר חסמים, ולאפשר פריסה מהירה שלא תשאיר אף יישוב מאחור ותשמור על התחרות. עוד אמר השר הנדל כי הקרן הממשלתית שיממנו החברות לצורך עידוד פריסה בפריפריה תפעל קודם כל לפרוס את תשתית הסיבים גבולות. "בשנה הראשונה והשנייה לפעולתה אני מעריך שכל אזורי הגבולות יפרסו", אמר. הנדל התייחס גם לדור החמישי בסלולר, ואמר כי המשרד יבצע הסברה משמעותית. הוא הוסיף כי בעוד שבועיים יחד מכרז הדור החמישי.

מרגי התייחס לקרן ואמר כי האוצר צריך לתת מימון ביניים לקרן, כדי להתחיל בפריסה כבר מהשנה הראשונה לתוכנית ולא להמתין עד שיצטברו בה כספים. הוא הסביר כי בצורה זו האוצר לא מממן, אלא רק מעמיד רשת ביטחון לתחילת עבודה בשנים הראשונות. הנדל אמר בתגובה כי "איפה שאחרים רואים סיבים אני רואה ערכים, קו הסיבים הוא קו הגבול ולא רק קו המחרשה". הוא אף קרא להקים צוות משימה ייעודי שירכז את עבודת הממשלה, בפיקוח של הכנסת.

מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה כי ישראל נמצאת בתחתית הנגישות לרשתות הסיבים ביחס לעולם, ובתחתית הרשימה של מדינות העולם מבחינת מהירות הגלישה הסלולרית. היא הסבירה את מתווה הפריסה החדש שהמשרד מתכוון לקדם, ואמרה כי הקרן תגבה 0.5% מההכנסות של חברות התקשורת שלהן הכנסה של מעל 10 מיליון שקל בשנה, ותפעל עד שנגיע לפריסה מלאה של רשת הסיבים במדינה. היא העריכה בקרן יצטברו כ-90 מיליון שקל בשנה וכי הפריסה תימשך כעשור, אך ההתקדמות הגדולה תהייה כבר בשנתיים הראשונות.

ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי צריך לטפל בתשתיות בחברה הערבית ולא להשאיר את היישובים הערבים לסוף. ח"כ יבגני סובה אמר כי חברי הכנסת דואגים למחיר לצרכן ולשירות, וככל שהתוכנית תאפשר שירות טוב במחיר תחרותי הוא יתמוך בכל פתרון. ח"כ עידן רול אמר כי ללא פריסת הסיבים לא יהיה גם דור חמישי, וקרא לבחון היטב כיצד לא משאירים מאחור חלקים שלמים במדינה.

נציג ארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, אמר כי זה צעד מסוכן שהמשרד לוקח על עצמו את חובת הפריסה האוניברסלית, בעיקר על-רקע היסטוריה של הקלות בחובות של חברות התקשורת. הוא הוסיף כי המשרד צריך לגבש תוכנית רב שנתית מפורטת ולדווח לוועדת הכלכלה. נציג איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, הזכיר כי הוט ויס מחויבות להשקיע 8% מההכנסות בהפקות מקומיות, ואמר כי מעבר לאינטרנט יחסל את הענף. היו"ר מרגי התייחס לכך ואמר כי כשהתוכנית תגיע לאישור הוועדה תדון בכך, בניסיון לרבע את המעגל.

אחראי האסדרה של חברת unlimited, הרן לבאות, אמר כי החברה פורסת סיבים ל-20 אלף לקוחות בחודש, ועד סוף השנה תאיץ את הפריסה לכ-30 אלף לקוחות בחודש. לדבריו, התחרות הייתה מכניסה את בזק והוט לפריסה גם בלי התערבות ממשלתית. באשר לתוכנית של משרד התקשורת הוסיף לבאות, כי אם בזק תפרוס 70% אז כספי הקרן לא יספיקו על-מנת לפרוס עוד 30% בתוך עשור.

נציג משרד האוצר, עמרי בן-חורין, הצטרף לעמדת משרד התקשורת ואמר כי חובת הפריסה האוניברסלית לא עבדה. לדבריו, הפריסה בפריפריה תתחיל כבר בשנה הבאה, במקביל לתחילת הפריסה של בזק. היו"ר מרגי שב והזהיר ממצב שבו הפריפריה, גם הגאוגרפית וגם החברתית, לא תחובר. מנכ"לית משרד התקשורת, אבישר בן-חורין, אמרה בתגובה כי המתווה יאפשר לשר לקבוע סדרי עדיפות בפריסה, והזכירה כי המתווה נועד להביא לפריסה מלאה.

היו"ר מרגי סיכם ואמר כי הוועדה מציינת לחיוב את ההיערכות של משרד התקשורת לפריסת רשת הסיבים, ורשמה בפניה את הודעת השר על הקמת צוות משימה ייעודי ופיקוח של ועדת הכלכלה להסרת חסמים. עוד הוא הוסיף כי "חברי הוועדה הביעו חשש מפריסת תשתית הסיבים ביישום בהם הכדאיות הכלכלית נמוכה, על-אף המימון של הקרן, והוועדה מבקשת לקבוע בעניין זה יעדי פריסה ברורים וחובת דיווח חצי שנתית לוועדה. עוד מבקשת הוועדה ממשרד האוצר להעמיד רשת ביטחון למימון ביניים לקרן".