העליון מרחיב את סמכות התליית רשיונות רופאים

מנכ"ל משרד הבריאות רשאי להתלות את רשיונו של רופא, גם אם הוועדה הממליצה סברה שניתן להסתפק בהטלת הגבלות על עבודתו. כך קובעת (יום ד', 14.10.20) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.

פקודת הרופאים קובעת: "היה למנהל [משרד הבריאות] יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או הוגש נגד רופא מורשה כתב אישום של עבירה שיש עמה, בנסיבות העניין, משום קלון, רשאי הוא, על-פי המלצת ועדה מיוחדת שיכונן לעניין זה, להתלות את רשיונו של הרופא או להגביל את תחומי עיסוקו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים". לדברי חיות, מלשון הפקודה לא ברור האם המלצת הוועדה מחייבת את המנכ"ל, ועל כן יש לפנות לתכלית הפקודה.

את התכלית לומדת חיות מן ההיסטוריה החקיקתית, כאשר לדבריה "דברי ההסבר והדיונים בכנסת תומכים אף הם במסקנה כי המחוקק לא ביקש לכבול את שיקול דעתו של המנכ"ל בעת קבלת ההחלטה, אלא לקבוע חובת התייעצות עם הוועדה המיוחדת בטרם יקבל את החלטתו. זאת במטרה לאזן את האינטרס הקיים בהגנה על הציבור מפני רופאים שיש בעניינם 'יסוד סביר' לחשד שגרמו לפגיעה חמורה במטופל, או שעברו עבירה שיש עימה קלון, אל מול פגיעה בלתי-מוצדקת ובלתי-
מידתית בזכויותיו של אותו רופא טרם שהוכרע דינו".

חיות קובעת: "המלצת הוועדה היא בבחינת עצה הניתנת למנכ"ל, וסמכותו עמו לסטות ממנה אם סבר כי המקרה שבפניו מצדיק זאת... פרשנות אחרת, אינה מתיישבת עם תכליות החוק והיא עלולה לפתוח פתח להפרת האיזון שאליו יש לחתור בין חופש העיסוק ובין הצורך להגן על ציבור המטופלים ועל האמון במערכת הבריאות. זאת ועוד - פרשנות לפיה משניתנה המלצת הוועדה כבולות ידי המנכ"ל ועליו לקבלה כלשונה, אינה עולה בקנה אחד עם כלל היסוד לפיו בעל הסמכות אינו רשאי לאמץ המלצה מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי".

חיות דחתה את ערעורו של הגינקולוג אליאס חורי על החלטת מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר-סימן-טוב, באוקטובר 2019 להתלות את רשיונו לשישה חודשים (בינתיים הסתיימה ההתליה והיא הוארכה זמנית). חורי עומד לדין על עבירות מין חמורות בשתי מטופלות. הוועדה המייעצת סברה שניתן להסתפק במגבלות על עיסוקו של חורי, כולל חתימה של המטופלת לפיה ידוע לה על האישומים נגדו ונוכחותה של מלווה בבדיקה. בר-סימן-טוב קבע שאין די בכך, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתו של חורי וגם חיות אימצה את עמדתו של בר-סימן-טוב.

השופט ניל הנדל מוסיף, כי המלצתה של הוועדה היא שהייתה בלתי סבירה: "לא ניתן לצפות שאשה שמידע זה יובא בפניה בעת שכבר הגיעה לטיפול בבית החולים תוכל לקבל 'החלטה מדעת'. לאמור, המציאות שבה פועלים בתי החולים, מציבה משוכה גבוהה בפני האפשרות להתייחס להסכמה כזו כהסכמה חופשית... נוכח טיב המעשים המיוחסים למבקש בכתב האישום, ובייחוד נסיבות ביצועם, תוך ניצול האמון שניתן בו כרופא והצגתם כחלק מן הטיפול הרפואי, התנאי המצוין לעיל בדבר מעין הסכמת המטופלת רק מבליט את חולשת עמדת הוועדה".

השופט דוד מינץ הסכים גם הוא עם חיות. את חורי ייצגו עוה"ד אביגדור פלדמן ויפעה בקר-מימרן, ואת המדינה - עו"ד גלעד קאלך.