בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
עלות הטיפול במהגרים לא חוקיים עולה מיליארדים למדינה
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת: בישראל כ-324 אלף עובדים זרים - מהם 37% לא חוקיים, והמדינה משלמת מדי שנה כחצי מיליארד שקל לטובת קיומם ● העסקתם בארץ פוגעת בכלכלה המקומית ובשכבות החלשות
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבחינת השלכות ההגירה הבלתי חוקית על כלכלת ישראל, בראשה עומדת ח"כ מאי גולן, קיימה (יום ג', 3.11.20) את ישיבתה הראשונה, שעסקה בהשלכות הכלכליות של ההגירה הבלתי חוקית על השלטון המקומי. ח"כ גולן פתחה את הדיון ואמרה כי עד היום העיסוק בנושא היה אמוציונלי, ובכוונתה לבחון את המשמעויות הכלכליות של ההגירה הבלתי חוקית.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מאיר אזנקוט, הציג מחקר על ההשפעות הכלכליות, ואמר כי יש כ-324 אלף עובדים זרים בישראל ו-37% מהם שוהים בארץ שלא כחוק. העובדים הזרים מהווים 8-6 אחוז מכלל העובדים במשק ושכרם הממוצע הוא 5,458 שקלים. ב-2016 נאמדה עלות הטיפול בהם לתקציב המדינה בכחצי מיליארד שקל. עוד הוא ציין כי העובדים הזרים מוציאים כסף מישראל, מורידים השקעה וצריכה במדינה ופוגעים באפשרויות ההעסקה של השכבות החלשות. גולן אמרה בתגובה כי המשמעות היא עלות של מיליארדים במהלך השנים.
בדיון הציגה החוקרת פלורה קוך דוידוביץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים גם על מספר הלידות. לדבריה, משרד הבריאות מעריך כי מספר הלידות של מי שאין להן תעודת זהות ישראלית הוא כ-2,000, אך אי-אפשר להסיק מי מהן מהגרת. הביטוח הלאומי מדווח על כ-1,500 מענקי לידה למי שאין להן תעודת זהות. ח"כ גולן אמרה כי אלה נתונים חלקיים שלא משקפים את המציאות בשטח, וקראה למוסדות השונים לשפר את טיוב הנתונים.
נציגת המשטרה, קרן אור חזן, אמרה כי רוב העבירות של מסתננים מתייחסות לעבירות נגד הגוף ועבירות סדר ציבורי. במחוזות העיקריים שסובלים מכך, במחוז המרכז, הדרום ותל אביב, בין 50 ל-70 אחוז מהעבירות הן עבירות סדר ציבורי, ופחות עבירות כלכליות. לדבריה, "בשנים 2020-2017 מדובר בתל אביב ב-3,540 תיקים שנפתחו, עוד כ-1,000 ו-750 במרכז. יש שינוי לטובה לעומת 2017 ויש ירידה של 30-20 אחוז".
ח"כ אריאל קלנר אמר כי הפן הכלכלי הוא נושא שלא עסקו בו, וחשוב לשקף את המציאות הזו לציבור. לדבריו, "קל מאוד לשים את החמלה במרכז, אבל יש לזה עלויות שבאות על חשבון הציבור הישראלי שלמענו הקמנו מדינה". היו"ר הוסיפה: "התקשורת מנסה להסתיר את הנתונים האלה".
ח"כ עוזי דיין הציג גרף באמצעותו הסביר כיצד ההגירה הבלתי חוקית מחמירה את מצבם של השכבות הנמוכות, ומרעה את הכלכלה והחברה. ח"כ עידן רול אמר כי צריך מדיניות הגירה ברורה, ולא להשלים עם מצב שיש ענפים כמו מלונאות, חקלאות ומסעדנות המתקשים לגייס עובדים.
ראש עיריית פתח תקוה, רמי גרינברג, אמר כי העיר משקיעה המון בחינוך ילדי העובדים הזרים, והדבר בה על חשבון דברים אחרים. הוא הוסיף כי המהגרים הבלתי חוקיים "כובשים" שכונות ופוגעים במרקם העסקי כלכלי באותו מקום, ומביאים לסגירת עסקים. לדבריו, עסקים של מהגרים בלתי חוקיים נפתחים ללא רישוי ומביאים לפגיעה כפולה.
ח"כ גולן סיכמה את הדיון ואמרה כי בכוונתה להמשיך לטפל בנושא הכלכלי שמשפיע על החברה הישראלית, במיוחד בתקופת הקורונה. היא ציינה כי בדיונים הבאים תבחן את ההשפעה על מחירי הדיור, תעסוק בבחינת מתווה שיתמרץ העסקת עובדים ישראלים ותפעל להוסיף את לוד לרשימת הערים המקבלות סיוע על-רקע פגיעה כלכלית מהתופעה.
03/11/2020 | פלורה קוך דבידוביץ'● מרכז המחקר והמידע/הכנסת (מממ)
הסכמה בוועדת הפנים: ועדה בין-משרדית לעניין גירוש ילדי זרים
האם מניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנשארו בארץ ללא היתר היא מעשה חמלה אנושי שאינו מאיים על איש, או שהוא פותח פתח ל"גרין קארד אנושי", שיעודד זרים ללדת ילדים על מנת להישאר בארץ? ועדת הפנים בדיון סוער
▪ ▪ ▪
האם מניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנשארו בארץ ללא היתר היא מעשה חמלה אנושי שאינו מאיים על איש, או שהוא פותח פתח ל"גרין קארד אנושי", שיעודד זרים ללדת ילדים על-מנת להישאר בארץ? השאלה נדונה בדיון סוער בוועדת הפנים, לבקשת ח"כ אסף זמיר.
זמיר: "בשם איום דמוגרפי שקרי מדינת ישראל רודפת אחרי ילדים וממהרת לזרוק אותם מפה. אני מלווה את הסוגיה הזו כבר למעלה מעשור ולמדינת ישראל אין מדיניות ברורה בנושא וזה מייצר מציאות בלתי נתפסת ואכזרית כלפי ילדים שזהו ביתם ושכל חטאם הוא שנולדו להורים ללא מעמד. בשם איום דמוגרפי שקרי המדינה עושה לילות כימים כדי לתפוס את אותם הילדים ולזרוק אותם מכאן. ביקשתי לקיים את הדיון היום כדי שתצא קריאה להקמת ועדה שתייצר קריטריונים ברורים שימנעו מקרים קורעי לב כמו המקרה של דניאל קרוז. זו החובה שלנו.
"גם בשנה רגילה הייתי מבקש דיון כזה, אבל דווקא השנה, שבה כל העולם מתכנס ללמוד מחדש את החשיבות של ערבות הדדית ורגישות כלפי אוכלוסיות מוחלשות זו הזדמנות לעשות עוד צעד עבורם. זו קבוצה לא גדולה של ילדים שלא מאיימים על איש והגיע הזמן לעשות חסד עמם ועם הבניין הזה".
ח"כ אריאל קלנר: "לא יכול להיות שילד יהפוך ל'גרין קארד אנושי'. צריך לקבוע מדיניות. אני אשמח לשמוע מה מדיניות ההגירה שאסף זמיר מציע. האם שילדה את הילד קיבלה ויזה לתקופה, עברה על החוק שנשארה מעבר לזמן. בגלל שהצליחו מספיק זמן לערבב את המערכת, מגיע להם פרס? אם נתמרץ מקרים כאלה, יהיו רבים. מה הסנקציה כלפי עבריינים?"
ח"כ מאי גולן: "אם נאפשר לכל מי שנולד כאן להישאר, האם נאפשר גם למסתננים בלתי חוקיים? יש 2000 לידות בשנה. יש מי שרוצה מדינת כל מסתנניה". ח"כ עופר כסיף: "את רוצה לשמור על מדינה גזענית. גועל נפש". גולן: "המילה 'גזעני' עוברת לידי. לא מפריע לי. כסיף מייצג מיעוט הזוי, קטן ולא מייצג. רוב העם חושב כמוני. אין בעיה לפתח חמלה. אני בעד שתקום ועדה בינמשרדית. אתה יודע שהחיים בדרום תל אביב הם לא אנושיים. כל העול נופל על האוכלוסייה החלשה ביותר. אין מקום בבתי החולים. אנחנו משלמים על הכל. אני בעד ועדה שתבחן כל מקרה לגופו, אבל שלא תשליכו ממקרה בודד על כמות בלתי נתפסת ותייצרו תמריץ מסוכן שכל אדם יגיע ויביא ילדים כי המדינה פראיירית".
כסיף: "אל תבלבלי את המוח בשקרים". יו"ר הישיבה, ח"כ איתן גינזבורג לח"כ גולן: "את לא יכולה להטיף ולהתפרע. תכבדי את כללי הדיון" ח"כ ג'אבר עסאקלה: "אני מבין מאיפה השנאה כלפייך". כסיף: "שאחת כמוך שונאת, זה כבוד בשבילי". ח"כ עסאקלה: "הסיפור רחב יותר מגירוש ילדי מהגרי עבודה. זו מדיניות שבנויה על גזע אחד ומאפשרת אזרחות רק למוצא יהודי. זה חוק האזרחות וחוק הלאום".
גלעד הלחמי ברטמן, 'עוטף תחנה מרכזית': "ילד פיליפיני ישפיע על האחרים. תבקשו לבטל את חוק השבות, לא בדרכים עוקפות". זמיר: "אתה יודע שאני לא מעלה את חוק השבות. אני קורא לקדם מדיניות הגירה. אתה לא יכול להתחמק. מה שקורה עם דניאל ואחותו יעל זו תוצאה של העדר אכיפה. 15 שנה הילדים גדילים כאן ופתאום צריך לארוז מיד. אני לא חושב שכל מי שנולד פה צריך לקבל אזרחות, אבל במקום שהמדינה כושלת, ילד בן 15 לא צריך לשלם את המחיר. אני מסכים שזה נופל על אזורים מוחלשים. הפתרון אמור להימצא בממשלה ולא ברדיפת קצה".
יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין: "אין הודעה על גירוש. המשפחה של דניאל קיבלה הודעה בעקבות ערר שהגישה. הוועדה דחתה את הערר של משפחת קרוז. נתנו להם 30 יום להתארגן. הבחור דניאל קיבל הודעה לצאת מהארץ כשהיה בן שנתיים וכשהיה בן 4".
גינזבורג סיכם: "הם נטועים פה עמוק, ויש אי-צדק בלגרש אותם. מדיניות ההגירה מלאה חורים ולעתים אף עוולות. ח"כ משה ארבל: "אני מסתייג מהסיכום שלך". גינזבורג: "אני קורא לשר הפנים לבחון מחדש את המקרה ולבטל את ההחלטה, יש מקום לבחון שיקולים אחרים ולהסדיר את מעמדם. כמו שב-2006 וב-2010 ידעו להסדיר מעמד. אני קורא להקים ועדה בינמשרדית לבחינת מעמדם, דווקא ממקום של מדינה עם עוצמה, ולעצור מקרים כואבים".
סיעת יש עתיד-תל"ם משכה את הצעת החוק לפיזור הכנסת שהייתה צפויה להעלות היום במליאה. בסיעה האשימו את כחול לבן: "שוב מנעו את הפלת הממשלה והשאירו את נתניהו בשלטון".
במהלך דיון בנושא שנערך לרגל יום החקלאות וההתיישבות, עלה כי ההיטל לא הביא לגידול בהעסקת עובדים ישראלים וכי הוא יהווה נטל כבד על החקלאים. במשרד האוצר טענו כי העסקת עובדים זרים זולה יותר, ובמשרד החקלאות טענו כי הדבר איננו נכון. נוכח הדברים, וכך שהוראת השעה הזמנית המקפיאה את ההיטל מסתיימת בסוף השנה, ציין יו"ר הוועדה כי יקדם את הצעות החוק הפרטיות הקובעות את הקפאת הצו ב-5 שנים נוספות, ובמקביל יפנה לשר האוצר
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אפילו בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שלא מגיעים לשם". שר החקלאות, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו"
בדיון נוסף לעניין התמיכות בחקלאים, הציג משרד החקלאות כי התמיכות התקציבית בישראל נמוכה משמעותית מהתמיכה במדינות ה-oecd ויתר מדינות העולם המערבי.
יו"ר ועדת הכלכלה מרגי: ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט מבורך - אך הוועדה דורשת לא לאפשר לבעלות התשתית לשווק חבילות אחודות ל-5 שנים לפחות ▪ משרד התקשורת: הכנסת בזק לשוק התחרותי היא כמו לשחרר אריה בלול תרנגולות, 20 חברות ייסגרו ובזק בינלאומי תתמוטט ([צילום: פלאש 90])
ראש המחלקה הפלילית במח"ש הופיע בדיון על התנהלות סגירת התיקים ▪ ח"כ ארבל: "רשות אכיפה הפועלת בניגוד לחוק זה צלם בהיכל. העובדה שבמח"ש חוקרים מושאלים ע"י המשטרה כראשי צוותים ואמורים לחקור את חבריהם מביאה לכך שמח"ש הופכת למחלקה לחיבוק שוטרים" (ארבל. המחלקה לחיבוק שוטרים [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
הוראת שעה שפטרה ממכרז גגות סולאריים עד 200 קילוואט, שאמורה להתבטל, עלולה למנוע הקמת גגות סולאריים במבני ציבור של השלטון המקומי, ולסכל את העמידה ביעדי הגידול באנרגיה ירוקה ▪ יו"ר ועדת הפנים: יד אחת קובעת יעדים והשנייה מונעת עמידה ביעדים ([צילום: ג'קלין מרטין/AP])
הרשות: "אם לא נעשה בהן שימוש, עלות השמדתן תעלה 40 מיליון שקל" ▪ התנועה לזכויות דיגיטליות: "ההפסד קטן מאוד, ויש לזנוח את הקמת המאגר הביומטרי שמוכנס בדלת האחורית" ▪ רק 0.1% מהכניסות לשירותי "ממשל זמין" בשנה וחצי האחרונות נעשו באמצעות תעודת זהות חכמה ▪ יו"ר ועדת המדע: " מיזם התיעוד החכם מתגלה כלא חכם"
תעודות מהסוג הישן [צילום: פלאש 90]
קאבלה. שימוש לא יעיל בתעודות [צילום: יניב נדב/דוברות הכנסת]
"שר האנרגיה שטייניץ קבע יעדים מאוד ברורים אליהם צריכה ישראל להגיע בכמות החשמל המיוצרת ממקורות של אנרגיות מתחדשות. לפי הנתונים שידועים לנו כעת, ליעד של 10% אנרגיה מתחדשת עד סוף שנת 2020 אנחנו כבר לא נגיע ולא נעמוד בו, כי בסוף שנה זו סך יצור החשמל מאנרגיה מתחדשת יהיה באזור ה-8%", פתחה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' דיון על החשש לאי עמידה של המדינה בהתחייבותה להפחתת גזי החממה, בשל הפגיעה בייצור חשמל מגגות סולאריים.
ועדת המדע והטכנולוגיה דנה (יום ג', 3.11.20) בנושא מיזם התיעוד הלאומי החכם, כדי לקבל תמונת מצב ולדון על פוטנציאל השימוש בתעודות הזהות הביומטריות. בדיון הודיע מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, כי 1.1 מיליון "גלמים" (פלסטיק נושאי שבב) של תעודות זהות חכמות נמצאים כעת במחסני המדינה, ונשקלת האפשרות לספק אותם בקרוב לתושבים. בתגובה אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "אבל הכרטיסים האלה לא טובים, למה שהאזרחים יקבלו אותם?! מה גם שבמקביל מוכנות לייצור תעודות טובות יותר, מדור חדש. האזרחים לא צריכים לשלם על הטעות שנעשתה בעבר על-ידי הממשלה. ההתנהלות הממשלתית הייתה לקויה מלכתחילה: לא היה צריך למהר ולרכוש 5 מיליון כרטיסי פלסטיק לפני שידעו מה יהיה הביקוש והשימוש".
הוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה (יום ג', 3.11.20) לדון בבקשה למתן חוות דעת ובדיקת המבקר בנושא: אפליה בהליך אימוץ ילדים - אשר כפי החוק מוקנית לה הסמכות לחייב את המבקר בבדיקה על הנושאים שיאושרו בוועדה. בסוף הישיבה ביקשה הוועדה, בתמיכת שלושה מחברי הוועדה וללא מתנגדים מהקואליציה ( אוריאל בוסו, עמית הלוי, יעקב טסלר, אופיר כץ, אריאל קלנר, שלמה קרעי והילה שי וזאן), שנעדרו מהישיבה.
ממלאת-מקום מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי, חושפת (יום ב', 2.11.20) כי צוות במשרד המשפטים עמל בימים אלה על חוק שירחיב את המאבק בגזענות. על-פי החוק יינתנו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות סמכויות רבות, ומיחידה מייעצת היא תהפוך ליחידה עצמאית עם שיניים. היא תהיה אחראית גם על גופים חיצוניים חוץ-ממשלתיים כגון הרשויות המקומיות ועל התאגידים הציבוריים, תוכל להטיל קנסות על רשות שתתנהל בניגוד להנחיותיה, ואף תחבר דוחות על רשויות אלה.
בעקבות בקשת ועדת הפנים בדיון קודם בנושא, פנה משרד החוץ לכל השגרירויות הפועלות בישראל בשאלה אם תסכמנה להשיא בשגרירות זוגות ישראלים המבקשים לעצמם חתונה אזרחית, 34 שגרירויות השיבו כי יהיו מוכנות לכך בתנאי שאחד מבני הזוג הוא אזרח מדינתן. יוצאת דופן הייתה נורווגיה, שהשיבה שתהיה מוכנה להשיא גם זוגות שאינם אזרחיה בשטח השגרירות בתל אביב.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
